'אוכלים את פירות טירוף ההתנתקות'

לקראת קמפיין 'האפרטהייד הישראלי': איך ישראל נערכת? ואיך מסתדר מצב המלחמה עם עזה לצד סיוע הומניטארי? השר אדלשטיין בראיון.

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ז באדר תשע"א

השר אדלשטיין
השר אדלשטיין
פלאש 90

בחודש הבא צפויים הקמפוסים במערב להיצבע בצבעים פלשתיניים. זאת לנוכח מה שמוגדר בפי פעילים פרו פלשתינים כ'שבוע האפרטהייד הישראלי'. בכל כמה ימים יתקיים בנקודה אחרת "שבוע" שכזה ובו יציגו פעילים פלשתינים, אנרכיסטיים ופרו פלשתיניים את עמדתם לגבי נוראות "הכיבוש הישראלי". ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם שר ההסברה והתפוצות, השר יולי אדלשטיין, על ההתמודדות הישראלית עם הצפוי להתרחש במהלך החודש הבא, ועל המדיניות הלא ברורה של ישראל ביחס לרצועת עזה כאשר הסיוע האזרחי לתושבי הרצועה נמשך במקביל למתקפות הירי מהרצועה לעבר ישראל.

באשר להתמודדות ההסברתית מול המתקפה הצפויה בחודש הבא מרחיב ומספר אדלשטיין על מה שכבר כונה כ"הסיירת של אדלשטיין", קבוצה של סטודנטים שנשלחה למשימת הסברה בקמפוסים שונים במערב. "לעומת מה שהפלשתינים מתארים אנחנו מנסים להציג את ישראל כפי שהיא. אנחנו מוציאים סטודנטים לקמפוסים השונים, לא רק במהלך אותו שבוע כדי להתעמת, להתווכח ולצעוק, אלא עוד קודם לפעילות שתחזק את התומכים בישראל".

אדלשטיין מספר על מורכבותה של הקבוצה הכוללת בין השאר עולים חדשים וותיקים, בני מיעוטים ואחרים. "הם יספרו איך הם מרגישים בארץ, איך הגיעו לארץ. קשה לי להאמין שיהיה קל למישהו משונאינו לגשת ולהתווכח עם עולה מאתיופיה שעלתה מחוסר כול והיום היא בעלת תואר שני ומייצגת את ישראל".

"המשימה של הקבוצה הזו היא לא לשנות את תפיסתם המעוותת של אותם שונאים. הרי הרוב שם או שאינו מתעניין בכלל או שמסתפק בעשרים שניות שמכניסים לו לראש על אפרטהייד ישראלי. הכוונה היא שבפעם הראשונה ייחשפו לפנים האמיתיות של ישראל ויתחילו להכיר. קשה לשנוא את מי שמכירים".

ועד כמה יש סיכוי שבמאמת יצליחו 17 סטודנטים, מוכשרים ככל שיהיו, לעמוד בפרץ מול ים המסבירים הפרו פלשתינים? אדלשטיין יודע שהסיכוי קטן. "זו טיפה בים", הוא אומר ומציין כי הקבוצה, שכאמור מונה 17 סטודנטים, תתחלק לקבוצות של שניים או שלושה ויתפזרו בקמפוסים במהלך כעשרה ימים. "ניגע רק בכמה עשרות מוסדות", הוא אומר, אך עם זאת סבור שיהיה בכוחה של הקבוצה הזו לחזק את רוחם של תומכי ישראל הפועלים במקומות שונים בעולם במשך כל ימות השנה, ועם זאת לעיתים רוחם נחלשת והמאבקים שוחקים אותם. "מה שהם יכולים לעשות זה לא רק הרצאה טובה אלא קודם כל לפנות לתומכים שפועלים כל השנה".

והאם בין כל הטיעונים על דמותה של ישראל עולה גם הטיעון הפשוט שהארץ שייכת לנו, או שמא הטיעון הזה נשכח בים המלל? אדלשטיין מספר שבהרצאתו האחרונה עשה שימוש בטיעון הזה שגם אם משתמשים בו מעט מדי הרי שהוא הבסיס לכל הטיעונים האחרים. "בזה הכול מתחיל. בלי שזה יהיה שלנו לא נוכל לקיים מו"מ. מי שלא מאמין שזה שלנו לא יכול לטעון דבר. זה הבסיס".

ולסוגיה אחרת, סוגית המדיניות מול רצועת עזה: 

אתמול דיווח הערוץ השני על כניסתם של רופאים ישראליים לרצועת עזה בכדי לטפל בחולים ששם. המהלך הוא עוד אחד מרצף מהלכים שבהם ממשיכה ישראל לסייע לרצועה על אף המשך מצב הלוחמה עם אנשיה, ועל אף אחזקתו של גלעד שליט בשבי החמאס ברצועה. גם בעיני אדלשטיין מדובר בהתנהלות מורכבת מדי.

"יש כאן דילמה לא פשוטה. אנחנו נמצאים במצב מלחמה עם ממשלת חמאס ודורשים מהעולם שלא יהיו איתם בקשר. יש גם את פרשת שליט שעברה כבר את היום ה-1700, ויש גם את מתקפת הרקטות עלינו, אבל מצד שני, הן מסיבות טקטיות והן מסיבות של מה שאנחנו, אנחנו לא רוצים להשניא את עצמנו על העזתים שעדיין אינם נושאים בנשק שיעברו לשורות הטרור".

לצד הדברים מודה אדלשטיין שגם הוא אינו מאמין שמהלכים שכאלה יביאו ל"נפילת אסימון" אצל האוכלוסייה בעזה והכרה בטוב ליבה של ישראל. הוא מזכיר כי עוד בימי הדיונים בועדת החוקה של הכנסת סביב חוק ההתנתקות טענו מומחים משפטיים שגם עקירה ונסיגה מהרצועה לא יפטרו את ישראל מאחריות למתרחש ברצועה והיא תמשיך להיחשב בעולם ככובשת כל עוד אין מדובר במדינה עצמאית בעלת שדה תעופה ונמל. "אנחנו ממשיכים לבדוק ספינות וכולם יודעים מדוע, ולכן בעיני העולם אנחנו אחראים. הצגנו את הטענות הללו אז בפני שרון אבל הוא דחה אותן. כעת זה המצב. התרענו על זה לפני ההתנתקות למהלך המטורף הזה ועכשיו אנחנו אוכלים את הפירות...".