"יום אחרי שיחימוביץ העמידה את עצמה לבחירה כיושבת ראש מפלגת העבודה, נרשמתי למפלגה, שילמתי חמישים שקל יען כי לראשונה מאז התפקדתי לרץ לפני הרבה מאוד שנים, התפקדתי למפלגה לא רק מפני שאני מעדיף נשים אלא מפני שנשים כשלי ושולמית אלוני הן השלב שבא אחרי הגברים", כתב קניוק.
"יחימוביץ מייצגת את עברה של מפלגה שהיה מפואר אך לא חף ממחדלים. מפלגה שהשגיחה היטב על עם מתהווה כאשר צילום של המלך המגמגם מן האוסקר היה תלוי לנו בכיתה. הדרך הייתה של עם ששב למולדתו להשיב את עצמו להיסטוריה, לחיות חופשים במולדתו. נשמע מצחיק היום אבל ככה היה. בלי אדנות, עם תחושת צדק ועם זיכרון המשפחות שנטבחו באירופה ותחושה שהייתה של איך לחיות בזהירות, בתבונה, ולא לצדוק תמיד ולהרים דגלים מדומים אלא להיות מבינים במפה ובמקום שלנו בעולם. יחימוביץ מחזירה את האתוס הציוני השמאלי, לא הקיצוני אלא שמאל קשוח כשאול אך חף מפחזות. עם שאשכול שראה את הגודל שלנו בזכוכית מגדלת קרא "שימשון הגיבור המסכן". מפלגה שידעה לעשות מלחמות בתחבולות, ולא בהצהרות חלולות. מפלגה שדאגה לעם שבור שבא מן האש היישר לפחונים ולאוהלים בחורפים האכזרים של שנות החמישים".
"יחימוביץ מביאה תקווה לא למשהו ערטילאי שלא נוסה עדיין אלא למשהו שעומק לבבו היה קיים אך נורה בידי עצמו למוות. ועוד משהו הממשלה הנוכחית אינה רעה, היא מתחבאת. מי שיוצא חזק הוא בן ארי שיהיה עוד מלך ישראל אם אנשים כאלה ששלי תוביל אותם יחפשו פינות לצעוק בהן כמה הם צודקים ולא יראו שלכל דרך נכונה יש פנים הרבה".