נמשכת ההסתה במערכת החינוך הפלסטינית

הרשות הפלשתינאית ממשיכה שלא לציין ושלא לאזכר את קיומה של מדינת ישראל במפות שהיא מלמדת בספרי הלימוד בכל הכיתות בבתי הספר שלה – כך עולה מממצא חדש בעקבות מעקב מכון IMPACT-SE לחקר הסובלנות והשלום בחינוך. 

המעקב במכון המחקר IMPACT-SE מתבצע על פי סטנדרטים בינלאומיים ועל פי החלטות עקרוניות של ארגון אונסק"ו בתחומי החינוך, הסובלנות והשלום המעקב חושף מגמה עקבית בספרי הלימוד הפלשתינים משנת 1995 ואילך, בהם הילד הפלשתיני שלומד גיאוגרפיה לא מוצא את המלה ישראל ולא את מדינת ישראל במפות שבספרי הלימוד שלו.

מנכ"לית מכון IMPACT-SE, המשוררת שלי אלקיים, מסרה כי כבר כעת מתבררים כמה ממצאים מניטור שערכה קבוצת המחקר הפלשתינית לספרי הלימוד של הרשות הפלשתינית משנת 2010-2011. דו"ח מכון IMPACT-SE המלא יפורסם בקרוב, אך כבר ניתן לומר שהרשות הפלשתינית עדיין מוכרת לילדים גיאוגרפיה של אשליות, שבה ישראל כביכול בלתי-קיימת. למשל, בשיעורי גיאוגרפיה הרשות הפלשתינית מזגזגת בין מציאות לאשליה, מבלבלת את הילד ושולחת את דימיונו לאיזור דימדומים שבו ישראל כביכול לא קיימת. כך יוצרת הרשות הפלשתינית אצל תלמידיה תלישות מהמציאות. בעתיד עלול להיווצר אצל הילדים הללו חוסר אמון ברשות עצמה."  

במכון מציינים מספר דוגמאות מן המעקב והמחקר הראשוני:

העיקרון הראשון בספרי הרשות הפלשתינית הוא שלילת הלגיטימיות של "האחר" הלאומי: כך לדוגמא הפלשתינים מוצגים כצאצאי הכנענים ולצורך זה הומצא לאחרונה מושג חדש שלא ידוע כמותו בהיסטוריה של האיזור, והוא מושג "הכנענים הערביים". מומחי קבוצת המחקר טוענים כי מוצאם של הכנענים אינו בחצי האי ערב ושהכנענים לא דיברו ערבית אלא עברית או דיאלקט עברי. נראה, כי באמצעות כזבים היסטוריים מחנכים הפלשתינים את ילדיהם ל"זכות אבות" על הארץ:

-          פלשתין היא ארץ האבות הראשונים והקדמונים.

-          הערבים הכנענים היו הראשונים להתיישב בפלשתין.

חינוך לאומי, כיתה ב', חלק א' (2009), ע' 4

הרשות הפלשתינית מלמדת את התלמידים ממפות שבהן השם פלשתין ודגל פלשתיני מכסים את שטחי-ישראל שמלפני 1967. ילדי הרשות הפלשתינית לומדים גם היום כי הנגב, הגליל וערים כגון נצרת שייכים לפלשתין.

הקטע הבא לקוח משיעור פלשתיני שרומז לילדים הפלשתינים כי היהודים הם נחשים:

בחייך! כיצד נחשים פולשים אלינו  

ואנו [עדיין] מקיימים את ברית ההגנה [ד'מה] אשר מכבדת התחייבויות?

השפה הערבית- בלשנות, כיתה  י"ב (2010), ע' 61

ממצאי המעקב החדש של מכון IMPACT-SE  חושפים כי ספרי לימוד חדשים של הרשות הפלשתינית מחנכים את תלמידיהם בסיוע של מרכזים אסלאמיים ובאמצעות עמותות שפועלות "להחייאת המורשת הפלשתינית הערבית [ולשימור] אופייה הערבי-אסלאמי של [...] ירושלים." תוך שהללו מייחסים לישראליים "ניסיון לשנות שמות של מקומות קדושים לאסלאם ולנצרות." הרשות איננה מחנכת את ילדיה למורכבות המציאות ולמורכבות השיח שנדרש במסגרת תרבות של שלום בכל משא ומתן, אלא מסיתה את הילדים נגד מה שהיא מכנה בפני הילדים כ"פשעי הכיבוש". להלן מובאה מספר לימוד חדש המונה בפני הילדים בכיתה ז' את פשעי "הכיבוש הציוני":

"גניבת מים, הפקעת קרקעות, פילוס דרכים עוקפות, בניית גדר הסיפוח וההפרדה הגזענית, הקמת גזולות שמנעו מפלשתינים רבים לרעות בשטחים טבעיים, הפיכת אזורי המרעה המותרים בהן למוגבלים [...]"

הבריאות והסביבה בחיינו, כיתה ז'  (2010), ע' 110

בעודה מעודדת תנועה לאומית ואיסלאמית בתוכה, הרי הרשות הפלשתינית מציגה במקביל את התנועה הלאומית של "האחר הלאומי", כלומר את ישראל ואת הציונות, באור שלילי וגזעני. כך, בספר לילדי כיתה י' ברשות הפלשתינית:

"צורות של אימפריאליזם: האימפריאליזם עוטה מספר צורות למרות שבמהותו אין שוני בין צורה אחת לשנייה, מהן: [...] 6- התנחלות: מציינת את תפיסת האדמה, גירוש בעליה ממנה והשכנת אלמנטים [זרים] דמוגרפיים במקום התושבים הילידים בכוח כגון ההתנחלות הציונית בפלשתין."

היסטוריה מודרנית ובת-זמננו של העולם, כיתה י' (2010), ע' 48

במקרה שהמסר לא הובן לאשורו חוזר ספר הלימוד הנ"ל ומשנן לתלמידיו את תמצית השיעור בהסתה גזענית ואנטי-מערבית:

"תמצית לימודית: ציונות: תנועה אידיאולוגית, פוליטית, גזענית שהופיעה במחצית השנייה של המאה ה-19. הופעתה חפפה את הופעת האימפריאליזם האירופי המודרני מאחר והציונות במציאותה מכילה חלק בל יחולק מהאימפריאליזם העולמי. מטרתה היתה ליצור מדינה המגלמת את הביטוי "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ". היא מיזגה דת עם לאומיות כדי לייסד את עקרונותיה והאידיאולוגיה שלה, בהסתמך על אמיתות דתיות והיסטורית לכאורה, שבוטאו בכתבים הציוניים. 

היסטוריה מודרנית ובת-זמננו של העולם, כיתה י' (2010), ע' 51

עקרון בולט נוסף בספרי הלימוד הוא הצגה מוטה של הסכסוך הערבי-ישראלי. הקמתה של ישראל בשנת 1948 המבוססת על החלטת החלוקה של האו"ם בשנת 1947, איננה מוכרת כי אם מוצגת "ככיבוש פלשתין":

האימפריאליזם: פלשתין עמדה בפני הכיבוש הבריטי לאחר מלחמת העולם הראשונה בשנת 1917 והכיבוש הישראלי בשנת 1948 בעזרת בריטניה. הכיבוש הישראלי הרס את רוב הכפרים והערים הפלשתיניות, גירש את התושבים הפלשתינים והכריח אותם לעזוב את אדמותיהם וכפריהם.

חינוך לאומי, כיתה 6 (2009), ע' 15

העקרון המשמעותי ביותר בחינוך הפלשתיני היום הוא העדר קריאה לשלום. האזכורים להסכמי אוסלו ולמשא ומתן קצרים ואינם מעודדים תרבות של שלום ולא תהליך של הדברות, אלא מציגים את הסכמי שלום רק כתוצאה מאינתיפאדה בלבד. גם מטרת ההסכמים, על-פי ספרי הרשות הפלשתינית איננה סיום הסכסוך, אלא לאפשר לכוחות פלשתינים להכנס לשטחי  ישראל מעבר לגבולות 1967. רק בכיתה ו' נמצא חינוך להתייחסות להסכם אוסלו כהסכם שלום שכולל הכרה הדדית.

"המועצה הלאומית אישרה הקמה של גדודים פלשתיניים חמושים שנקראו צבא השחרור הפלשתיני למען שחרור פלשתין ולמען ההגנה על המהפכה הפלשתינית. גדודי הצבא הזה הוצבו במצרים, סוריה, עראק וירדן. לאחר החתימה על הסכם אוסלו בין ארגון השחרור הפלשתיני וישראל בחודש ספטמבר 1993, רוב כוחות צבא השחרור נכנסו לפלשתין."

חינוך לאומי, כיתה ו (2009), ע' 21

החינוך למאבק אלים באמצעות מלחמת קודש ומות-קדושים ובפעולות הקרבה וטרור (פדא- fida') חוצה את מגוון הגילאי בבתי-הספר של הרשות הפלשתינית, שמפיצה מסרים של תרבות אלימה וטרור בקרב ילדיה וילדותיה בבתיה"ס היסודיים,בחטיבות הביניים ובתיכונים:

"הלוחם הולך לקרב כששני סיומות טובים מולו: או הניצחון או מות קדושים. הלוחם האמיץ מעדיף את המוות מאשר חיים של השפלה וכניעה". 

שפתנו היפה, כיתה ה, חלק א' (2009) ע' 70

"הג'האד מגיע בדרגה הראשונה לאחר עבודת האל."

שפתנו היפה, כיתה ה, חלק א' (2009) ע' 14

"[...] שאלתי את הנביא איזה מעשה אהוב ביותר על אללה? השיב: התפילה במועדה. אמר: ואחריה? השיב: כיבוד ההורים. אמר: ואחריו? השיב: הג'האד למען אללה [...]"

חינוך אסלאמי, כיתה ח, חלק א' (2010), ע' 41

הנביא נשאל: "מהו המעשה הטוב ביותר?" והשיב: "האמונה באללה ובשליחו". ואז הוא נשאל: "ואחרי זה, מהו?" והשיב: "ג'האד למען אללה."

חינוך אסלאמי, כיתה ט, חלק א' (2010), ע' 60

"...פלשתין היא ארץ הרבאט והג'האד..."

השפה הערבית- הקריאה, הספרות והביקורת, כיתה יב (2010), ע' 108

החינוך הפלשתיני למאבק אלים בשחרור "מהכיבוש" כולל גם את גבולות 1948:

"בוקר טוב, הו מולדתי, בוקר של תהילה ושחרור אדום, מושקה בדם השהידים"

הקריאה והטקסטים, כיתה ט, חלק א' (2010), ע"ע 20-21,24

מכון IMPACT-SE לחקר הסובלנות והשלום הנו מכון מחקר עצמאי, א-פוליטי וללא מטרות רווח שפיתח כלי מדידה ייחודי שמבוסס על סטנדרטים בינלאומיים. המכון הוקם על ידי ד"ר יוחנן מנור בשנת 1998 ובראשו ועד מנהל מישראל, מנכ"לית יועצת חינוכית מומחית שלי שנדור אלקיים ומועצה בינלאומית בה חברים מומחים ומדענים בעלי מוניטין מרחבי העולם. המכון ממוקם בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים ומעסיק תריסר חוקרים שעובדים בקבוצות מחקר שמשלבות מדענים ומומחים בעלי מוניטין בינלאומי. המכון מפרסם מדי שנה מספר דוחות מחקר וביקורת על מצב הסובלנות בחינוך ובתכניות לימודים של מגזרים ומדינות.