בעיית השכרת הדירות למיעוטים שעלתה לאחרונה לכותרות, תעסיק גם את משתתפי כנס ירושלים השמיני אשר ידונו בשאלה האם מדובר בזכות דמוקרטית או בסכנה קיומית. מי שמתמודדים עם התופעה בשטח הם בעיקר תושבי השכונות בדרום תל אביב ותושבי הערים המעורבות, כמו יפו, רמלה, עכו וצפת.
הרב שמואל אליהו, רבה הראשית של צפת, חתום על מכתב הרבנים השנוי במחלוקת, שקורא שלא להשכיר דירות למסתננים ולעובדים זרים לא חוקיים. המכתב עורר הדים רבים ומחנה השמאל האשים את הרבנים בגזענות. "מעבר לסכנה המוחשית והברורה, יש כאן שאלה עקרונית - האם השמאל הוא זה שמכתיב לנו את הדרך או שאנחנו עומדים על שלנו", אומר השבוע הרב אליהו. "קיים פער ענק בין השיח התקשורתי לבין השיח הציבורי. העם ברובו תומך במכתב הרבנים לכל אורך הדרך בעוד שהשיח התקשורתי הפוך לחלוטין".
לדבריו קיימת התרפסות קבועה בפני התקשורת השמאלנית, הכוללת את העיתונאים הימניים שתמכו במכתב הרבנים והביעו לצד תמיכתם הסתייגות מסוימת. "כמה עיתונאים וחברי כנסת מהימין אמרו לי בפירוש שהם חושבים כמוני, אבל מפחדים שיצלבו אותם", מגלה הרב, "אפילו חלק מהרבנים מודה בכך, אמרו לי 'אנחנו מסכימים איתך, אבל אסור לנו לומר את זה'".
הארלם בדרום תל אביב
תושבת אחת השכונות בדרום תל אביב, אישה חילונית, מתרעמת על כך שהמאבק נגד השכרת הדירות לזרים הפך למאבק של דתיים. "דרום תל אביב הוא לא פח הזבל של המדינה", היא זועמת, "קלטנו בבית הספר שלנו שבעה עשר ילדים סודנים שגרים בשכונה, אבל ברגע שזה בא על חשבון ילדינו זה חייב להיעצר". לדבריה, לעיריית תל אביב נוח יותר כשילדי הזרים לומדים בבתי הספר בדרום העיר. "למה בצפון העיר לא קולטים אותם? כל המשאבים והכוח החינוכי הולך אליהם. שייתנו לנו קודם יותר תקציבים ויעלו אותנו ברמה".
חבר הכנסת מיכאל בן ארי מסיעת 'האיחוד הלאומי', שבעצמו נולד וגדל בדרום תל אביב, התגייס כדי לבלום את התופעה. הוא הקים את עמותת 'הקרן להצלת עם ישראל' למען נפגעי תופעת המסתננים, שכבר אושרה על ידי רשם העמותות. לא מזמן הכריז בן ארי על מבצע 'רמת אביב תחילה', שמטרתו לאתר משכירי דירות בשכונות צפון תל אביב כמו אפקה, צהלה ורמת אביב שיסכימו להשכיר את דירותיהם לעובדים זרים.
בינתיים, באופן לא מפתיע, המבצע לא התקדם. "נתקלנו בכמה קשיים", מספר חבר הכנסת הנמרץ שמקיים גם חוגי בית בנושא. "משרדי תיווך ואנשים פרטיים התחמקו כששמעו במה מדובר. אבל אנחנו לא מתייאשים". לדבריו, השלב הבא הוא להקים ברמת אביב מאהל שיארח את הסודנים. "אין לי כלום נגד תושבי רמת אביב", הוא מבקש להדגיש. "אני לא אויב שלהם, רק רוצה להציב בפניהם ראי ותמונה מה באמת קורה בשטח. אני לא נגד העשירים, אני למען הנפגעים".
בן ארי גם פתח לשכה פרלמנטרית בשכונת התקווה, במוקד של 'המסתננים' כפי שהוא קורא להם, כדי ללמוד את הבעיה לעומק. הוא מקבל שם קהל פעם בשבוע ומעביר שיעור לאחר מכן. תושבי השכונות באים אליו ומספרים על חייהם שהפכו לגיהנום. "אני מפחד לחזור הביתה", אמר לו בגילוי לב אחד מהם. תושבים אחרים מדווחים על קריאות כמו "יהודי מלוכלך", הטרדות מיניות קשות, גניבת ארנקים מנשים מבוגרות, אלימות ורעש בשבתות.
התושבים בשכונות בדרום תל אביב מספרים על הפחד לצאת מהבית אחרי השעה שבע בערב, על ילדים וקשישים שחוששים להסתובב ברחובות ואפילו על רחוב בעיר שנסגר לכניסת ישראלים בשעות הלילה. שוטרים נעמדים בכניסה לרחוב ומבהירים שמי שנכנס עושה זאת על אחריותו האישית בלבד. "זה נשמע כמו סיפורים ששמענו בעבר על רובע הארלם בניו יורק", נסער בן ארי, "זו מציאות בלתי אפשרית לחלוטין".
בעקבות התעלמות המשטרה, הוקם על ידי בן ארי ואנשיו ועד פעולה שכונתי שנועד לארגן הפגנות ולקיים רעש ברחובות כדי "שהמשטרה תבוא ותראה מה קורה כאן". לדבריו, המשטרה מתייחסת לתלונות התושבים בזלזול מוחלט. "שוטר צוחק עלי כשאני מגיש תלונה. בשכונות האלה קיימות אין ספור הפרות חוק ועיריית תל אביב לא נוגעת בהם".
משפטן מומחה שגויס לטובת העניין מטפל בתלונות מול העירייה. "יש שם עסקים לא חוקיים, אנשים שחילקו את הדירה שלהם ומשכירים אותה לעשרות מסתננים. קשישים שנשארו בשכונה צריכים לחלוק שעון מים אחד בבניין עם עשרות מסתננים ולשלם פי כמה. המשפטן מגיש תלונות ועושה מעקב, זה עוזר מבחינה משפטית וברמה הבירוקרטית מול הממשל".
בכנס ירושלים מבקש בן ארי לומר מילים ברורות וחדות. "אפשר היה לשחק עם רעיון של שוויון ודמוקרטיה אם המציאות כאן היתה נורמלית, אבל זה לא כך. אי אפשר להתעלם מהסכנות הלאומיות והאישיות וההשלכות של התופעה המסוכנת הזו, המסתננים האלה רוצים לשנות את הזהות של המדינה", הוא זועק.
קשרים מסוכנים
מעבר לבעיות האלימות והפחד ברחובות, מתעצמת תופעה נוספת בשכונות דרום תל אביב. "הגיעו לכאן מכל מיני מקומות מסתננים שמתחילים עם הבנות שלנו ומטרידים אותן", מספר אחד התושבים, "מי שחושב שמכתב הרבנים הוא עצומה גזענית, שייקח אותם אליו".
בנצי גופשטיין, מנכ"ל ארגון להב"ה, 'למניעת התבוללות בארץ הקודש', מפרט כמה נתונים מחרידים. "ביפו כל בתי הספר מעורבים, ערבים ויהודים וגם ילדי עובדים זרים לומדים ביחד. המצב הוא חמישים-חמישים, כאשר עשרים אחוזים מתוכם הם ילדים ממשפחות מעורבות, מתבוללות. הילדים כבר לא יודעים מה הם, הזהות שלהם מתבלבלת".
גופשטיין מסביר את הבעייתיות הקשה שבמגורים לצד הערבים. "התופעה של קשרים רומנטיים ואפילו נישואין של בנות יהודיות עם כאלה שאינם יהודים הולכת וגדלה ומאבדת פרופורציות", הוא מספר. "מסקר שערכה הממשלה, ביפו ורמלה קיימת התבוללות ברמה של חמישה אחוזים, אבל הסקר לא כולל קשרים עם ערבים. אנחנו בדקנו וגילינו אחוז גבוה בהרבה. יש בתי ספר, גם דתיים, שבהם עשרים-שלושים אחוזים מהנערות מקיימות קשרים רומנטיים עם ערבים, מה שאומר שמונה בנות מתוך כיתה של עשרים".
לדבריו קיימת תופעה נוספת של נערות אתיופיות שנופלות ברשתם של עובדים זרים, שמתחתנים איתן רק כדי לקבל אשרה ולאחר זמן מה בורחים ומשאירים אותן לבד, לעיתים עם תינוק. מקרים כאלה קרו בבאר שבע, בירושלים ובשכונת התקווה. ארגון להב"ה ועמותת חמלה מפעילים מעונות מיוחדים לבנות אלה. בירושלים קיים מעון לנערות שעזבו את בן זוגן, שעוזר להן ותומך בהן. מעון נוסף פועל למען אמהות לילדים שננטשו על ידי הבעל. המעון תומך בהן נפשית וכלכלית, מגייר את מי שהתאסלמה ודואג שהילד, שיוכל להתגייר רק בגיל שמונה עשרה, יגדל בסביבה יהודית ודתית. המעון הזה נמצא באזור יהודה ושומרון בקהילה חמה ועוטפת.
"הדרך שלנו להילחם בתופעה הזו היא בדרכי הסברה, בעידוד עבודה עברית ובמניעת השכרת דירות לגויים", אומר גופשטיין. "אנחנו מבקשים מכל מי שיודע על מקרים כאלה להעביר את המידע אלינו, וכשמגיע מקרה כזה לאוזנינו, אנחנו מדברים עם הבנות המעורבות בסיפור או לחילופין מדברים עם בעלי הדירות ומנסים להסביר להם את הבעייתיות שבהשכרה לגויים".
במרצ לא מודאגים
למרות התיאורים הקשים והדיווחים הלא פשוטים על מצב ההתבוללות בארץ, ישנם כאלה שאינם מודאגים מהתופעה. אחד מהם הוא פפה אללו, חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם סיעת מרצ.
"זו לא בעיה, זו חולשה שלנו", הוא טוען. "אם אנחנו מחליטים לתת לערבים לגור כאן, הם ישראלים לכל דבר. הם עדיין מיעוט ולא רק מיעוט אלא מיעוט מקופח. במו ידינו אנחנו הורסים את עצמנו".
אללו מאשים כי הגזענות הפושה בחברה הישראלית גורמת לירידה מהארץ. "חצי מיליון צעירים ישראלים ירדו מהארץ לניו יורק ולמקומות נוספים. השאלה היא לא איך נמנע התבוללות, אלא מדוע אחרי שהקרבנו ונלחמנו כל כך הרבה כדי להקים מדינה, הרבה מהמוחות הטובים בורחים ממנה? איפה נכשלנו? אני חושב שזה קורה בגלל מכתבים כאלה שמביישים את המדינה ושכוונתם היא לפגוע באחר", הוא אומר, כשהוא מתכוון למכתב הרבנים.
"אנשים שצריכים לעסוק בנושאים רוחניים, מתעסקים בנושאים שנויים במחלוקת ופוגעים בתדמית שלנו כמדינה יהודית-דמוקרטית", הוא אומר, "זו הסתה כלפי ציבור שלא עשה שום דבר רע, רק מפאת גזע ואמונה".
אללו עלה לארץ בזמן מלחמת ששת הימים ממניעים אידיאולוגיים והתגייס ללחימה. "באתי לכאן, כי כאן אני יכול לשמור על זהותי היהודית כאדם חילוני. אם בהיותי בגולה הייתי נתקל בכמרים או אפילו סתם אנשים שכתבו כזה מכתב כמו של הרבנים, הייתי מתקומם ויוצא נגדם ומשווה אותם לנאצים, הייתי מבקש תמיכה מהעולם המערבי. גם במקרה הזה, אין הבדל".
לשאלה איך נתמודד בכל זאת עם בעיית ההתבוללות שמאיימת על זהותה היהודית של המדינה, הוא עונה: "אני לא פוחד מהתבוללות. את זה נפתור רק דרך חינוך ותרבות. היהדות תמיד התקיימה דרך עקרונות ולא בלהרחיק את השונה. בעולם של היום אי אפשר לברוח מהשונה, תמיד תמצא אותו – אם לא דלת לידך אז בקולנוע או בעבודה או באוניברסיטה. לכן צריך לדאוג לחינוך לערכים ולשמירה על התרבות".
המאבק משתלם
לעומת אללו, נוקט הרב שמואל אליהו בעמדה עיקשת ובלתי מתפשרת ומאמין כי המאבק למיגור התופעות הקשות יישא בסופו של דבר פירות. "אנחנו צריכים לומר את הדברים באופן חד משמעי ועיקש, בשום פנים ואופן לא לעדן את המסר", הוא אומר בצורה נחרצת. "עלינו להיאבק על רצוננו לשמור על המדינה כבעלת זהות יהודית".
הרב מדגיש כי בימינו, שלא כמו פעם, הציבור לא מאמין רק לתקשורת. בעבר היו מאמינים לכל מילה שנאמרה או שנכתבה במדיה, אבל היום אנחנו צרכני תקשורת חכמים יותר. "חייבים לייצר בועה פנימית שלנו ומלכות פנימית שתקרין החוצה", הוא מוסיף.
הרב מספר על מקרה שהיה בצפת, שבו השכיר שכנו את דירתו לסטודנטים ערבים. "הוא התראיין בלי סוף בכלי התקשורת והכריז עד כמה הוא מרגיש לוחם למען הדמוקרטיה והשוויון. בסופו של דבר הסטודנטים הערבים שגרו אצלו קמו ועזבו. אף אחד לא פגע בהם פיזית חלילה, אך הם הבינו שזה לא מקומם. בצפת - אנחנו נאבקים ומנצחים!".
הרב אליהו מאמין שבכל מקום שבו הציבור יעז להרים ראש, התופעה תיעצר. "בעכו", הוא מדגים, "מאז שהגיע הגרעין התורני, נעצרה ההגירה השלילית של יהודים. אמנם יש מקומות שבהם המאבק קשה יותר, כמו בדרום תל אביב, אבל אני מאמין שגם שם אם יתמידו ינצחו בסוף".