בקעת הירדן
בקעת הירדןאלינסון

בחורשת אורנים הסמוכה לישוב גיתית מתחבא לו גל אבנים - זוהי אנדרטת המערה.

במקום היתה בעבר אנדרטה לציון מרדף המערה בו נהרגו יוסי קפלן חנן סמסון ובועז ששון זכרם לברכה. מרדף המערה הוא מרדף אחד מתוך מרדפים רבים שנערכו בעקבות מסתננים מירדן בין השנים 1967-1970, מה שהעניק לבקעה את כינויה "ארץ המרדפים".

גל אבנים זה מקפל בתוכו סיפור גבורה מיוחד במינו- סיפור מרדף המערה, השזור בסיפורה של תקופת ארץ המרדפים. במשך שנים היה האתר מוזנח והרוס, אולם כעת מקימים אנדרטה חדשה, בשיתוף עם משפחות הנופלים, והלוחמים שהשתתפו במרדף.

לאחר מלחמת ששת הימים, ושחרור השומרון ובקעת הירדן, נותר הגבול בין ישראל לירדן פרוץ. חוליות מחבלים, חדרו מירדן לשטחי ישראל, ערכו פיגועים ביישובי הספר, וניסו להתסיס את האוכלוסייה הערבית בשומרון. לאורך הגבול לא היתה גדר, ודרך שטחי הסבך של גאון הירדן, יכלו המחבלים לעבור את הגבול בקלות. כשצה"ל הבין שלא ניתן למנוע מהמחבלים להיכנס, התפתחה תורת לחימה חדשה-"המרדף".  מטרת המרדף היתה למנוע מהמחבלים להיכנס ולהיבלע בתחום המיושב של הרי השומרון. עם שחר, היו סורקים את שביל הטשטוש שמעל הירדן ומשנמצאו סימני חדירה, החלו סריקות לאיתור המחבלים, שאמורים עדיין להימצא בשטחים החשופים והמדבריים של מזרח השומרון.

עשרות מרדפים, חלקם עקובים מדם, התרחשו באזור זה בין השנים 1967-1970, וכך קיבל אזור מזרח השומרון ובקעת הירדן את הכינוי "ארץ המרדפים". תורת הלחימה החדשה הובלה והונהגה על ידי מפקדי הכוחות, תוך כדי שהם מפגינים דוגמא אישית ראשונה במעלה, בהולכם בראש הכוח היישר לקו האש. כך נפלו באזור זה מפקדים בכירים מאוד כמו אל"מ אריק רגב, מח"ט הבקעה, סא"ל צביקה עופר מפקד יחידת חרוב, וסא"ל משה פלס, מפקד גדוד 50 סגנו של מוטה גור ומניף הדגל בהר הבית בששת הימים.

ב -כא אדר התשכ"ט (11 במרץ 1969)  אותרה באזור הג'יפטליק (גשר אדם), חדירה של חוליית מחבלים מירדן לשטח ישראל. בעקבות גילוי החדירה התפתח מרדף אחרי החוליה שנעה בכיוון כללי לעבר שכם ממזרח למערב. אנשי המרדף הלכו אחרי העקבות שהובילו אותם אל סביבת הכפר מג'דל בני פדיל, השוכן כ-15 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם.

חנן סמסון, מגיבורי פעולות התגמול, היה בשירות מילואים פעיל בבקעה והתעקש להצטרף לכוח הלוחם, וכך אמר לקצ'ה, מפקד הכוח- "דבר אחד תוציא לך מהראש, אני לא נשאר פה, לפני שאתה אומר דבר שיהיה קשה לך לשנות- אני הולך איתך!" לחנן לא היה מקום בג'יפ, אבל הצליח בכל זאת להיכנס.

כשהגיעו לאחת הגבעות, כ-2 ק"מ מהכפר מג'דל בני פדיל, הורה מפקד היחידה לעלות על הגבעה ולסרוק אותה. על כיפת הגבעה נמצאו מספר מערות, המשמשות למגורי הבדואים ותושבי האזור, שאותם הכירו אנשי היחידה מסיוריהם באזור. אנשי היחידה התפצלו לכמה קבוצות ונכנסו אל המערות, כדי לבדוק אותם. אחדות מן המערות היו ריקות, ואילו באחדות נמצאו נשים וילדים-בני משפחות בדואים היושבים באיזור.

באחת המערות ישבה אישה והיניקה תינוק, לידה שכב ילד על דרגש מזוהם. האישה הביטה בתימהון על קבוצת החיילים שנכנסה למערה והמשיכה בהנקה. מפקד החוליה שאל אותה אם ראתה אנשים בסביבה, היא השיבה בשלילה, כשהיא עוקבת אחרי אנשי המשמר שהאירו בפנסים את פינות המערה.  בדרך כלל היה מקובל לטהר מערות בצרור או רימון, ורק אח"כ להיכנס. אולם כאן, האמינו החיילים לאישה המינקת, לא ירו ולא סרקו את המערה. .   אולם באותה מערה, חיכו המחבלים- שרק חיכו שהסורקים יפנו את גבם.

אנשי המשמר יצאו מהמערה: "לפתע", סיפר אחד החיילים "נשמעה התפוצצות רימונים מלווה בקולות ירי של קלצ'ניקוב. נשכבתי ארצה והתגלגלתי אחורה. ראיתי בפתח המערות שמאחורינו כמה גברים בבגדי חאקי שירו לעברנו. ראיתי את סרן יוסי קפלן נופל, רב סרן חנן סמסון, שעמד לידו, החל לרוץ, כפוף כולו ולאחר כמה צעדים כרע ונפל.

השבנו מיד באש לעבר היורים וכעבור כמה דקות נסתיים הקרב. כשפסקה האש גילו החיילים גופות של שבעה מחבלים, השמיני הרים ידיו ונלקח בשבי.

מוטה גור הוסיף וסיפר:  "כאשר חנן בא לפני נפלו ואמר שהוא רוצה להשתתף במירדף, איש לא יכול היה להגיד לו: 'אינך יוצא !' כי חנן לא היה ילד, ורגיל היה לצאת למירדפים מאז 1951. אי אפשר להגיד ללוחם כזה: 'אתה יוצא, או 'אינך יוצא'. זה מעבר לסמכות של משמעת, מעבר לסמכות של נוהל, ובעניין כזה לא היה מקום להתווכח אתו, שכן לא מ"פ רגיל היה חנן כי אם צנחן - לוחם ותיק ומפקד ותיק. באלף קרבות שהוא השתתף - הצליח, אך בקרב הזה נפל!

שבועות ספורים לאחר נפילתם של השלושה, הוקם גלעד לזכרם- גל אבנים גדול במקום המרדף. הגלעד נזנח וננתץ, כשהוא מותיר את סיפור הגבורה החשוב בלתי ידוע.  

ביום שישי, כו אדר ב,  42 שנה לנפילתם של השלושה, תתקיים עליה  לאתר המרדף, לימוד על האזור, ושיחזור ביחד עם הלוחמים ומשפחות הנופלים את אשר אירע במקום.

תחנת מידע תעמוד לרשות הבאים, בצומת גיתית, וסיורים מודרכים יצאו כל רבע שעה מתחנת המידע.

מומלץ להצטייד בנעלי הליכה, מים, וביגוד מתאים על פי מזג האוויר הצפוי. האירוע מאובטח על ידי כוחות הביטחון

לפרטים-

מרכז סיור ולימוד אלון מורה- 02-9973106

בית ספר שדה עפרה- 02-9975516