מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, מפרסם בשעה זו דו"ח מיוחד הפורס את הליקויים הממשלתיים בהיערכות להתמודדות עם רעידות אדמה.
בעת הגשת הדו"ח בוועדה לביקורת המדינה אמר המבקר: "רק צעדים חריגים משמעותיים יכלו לשבור את המוסכמה, הכלבים נובחים והשיירה עוברת, נוכח הליקויים המשמעותיים והערכות לאסון לרעידת האדמה, אין לשרותינו רגע אחד נוסף וכי נדרשת לאלתר פעולה נחרצת ויפה שעה אחת קודם, כל השהייה יכולה להביא לאסון חסר תקדים".
בדוח עצמו ציין המבקר והדגיש כי מדינת ישראל שוכנת באזור המועד לרעידות אדמה העלולות לגרום פגיעות בנפש ונזקים רבים לרכוש. עוד ציין כי "אם בעת רעידת אדמה ייפגעו מתקנים המכילים חומרים מסוכנים ודלקים, עלול הדבר לסכן את האוכלוסייה המתגוררת בסמוך לאותם מתקנים". לנוכח הסיכונים הללו "מטרותיה העיקריות של ההיערכות לרעידות אדמה עתידיות הן בניית מבנים (כגון מבני ציבור ובתי מגורים) ותשתיות (כגון גשרים) על פי תקני בנייה המביאים בחשבון את האפשרות שיתחוללו רעידות אדמה, וכן חיזוקם של מבנים ותשתיות אשר הוקמו שלא על פי תקנים אלה".
ממצאי המעקב מלמדים כי משרדי הממשלה לא תיקנו את מרבית הליקויים. 
המבקר מזכיר כי בשנת 1999 הקימה הממשלה ועדת שרים לעניין ההיערכות לרעידות אדמה והטילה עליה, בין היתר, לטפל במכלול סוגיות ההיערכות לטיפול ברעידות אדמה. שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, שימש יו"ר ועדת השרים מאפריל 2009 עד ינואר 2011. בשנת 1999 מינתה ועדת השרים ועדת היגוי בין-משרדית שתפקידה לתאם בין פעילויותיהם של משרדי הממשלה והגופים הממלכתיים האחרים בתחום זה.
מבקר המדינה מתייחס לדוחות קודמים שהנפיק משרדו בסוגיה זו וההתנהלות הממשלתית בעקבותיהם. "ביולי 2001, בעקבות פרסומו של הדוח מ-2001, הטילה הממשלה על ועדת ההיגוי לדון בליקויים שהעלתה הביקורת ולהציע דרכים לתיקונם. כמו כן הטילה הממשלה על ועדת ההיגוי לעסוק בין השאר באכיפת תקני הבנייה, בקביעת סדר עדיפויות לטיפול באזורים המועדים לרעידות אדמה ובדרכי הטיפול במבנים ובמתקנים הנמצאים בסיכון. ואולם ממצאי המעקב מלמדים כי משרדי הממשלה לא תיקנו את מרבית הליקויים".
דוגמא לאחד הכשלים עולה מסעיף התקציבים. הדוח שפורסם ב-2001 קבע כי לא הוקצו כלל תקציבים לחיזוק מבנים ותשתיות לשם הגברת עמידותם ברעידת אדמה. המעקב העלה כי במסגרת התקציבים השנתיים לא הוקצו ולא הוצאו כספים לחיזוק מבנים.
בסוגית ההיערכות בבתי חולים כותב המבקר כי "אף שחיוני שבתי חולים יוכלו להמשיך לפעול לאחר רעידת אדמה, מבנים רבים בבתי החולים בצפון הם ישנים מאוד ואינם בנויים לפי תקנים עדכניים בתחום הבנייה, ולפי סקר שעשה משרד הבריאות רובם עלולים לקרוס ברעידת אדמה".
יותר משש שנים לאחר פרסום הסקר, נמצא כי בשל חוסר תקציב טרם חוזקו בתי החולים לשם הגברת עמידותם ברעידות אדמה.
המבקר קובע בסוגיה זו כי בסוף שנת 2009, יותר משש שנים לאחר פרסום הסקר, נמצא כי בשל חוסר תקציב טרם חוזקו בתי החולים לשם הגברת עמידותם ברעידות אדמה. עם זאת, חדרי המיון הממוגנים בפני נזקי מלחמה שבנה משרד הבריאות בבתי חולים בצפון לאחר מלחמת לבנון השנייה, יש בהם משום פתרון חלקי לסוגיית עמידותם של בתי החולים ברעידות אדמה.
כאמור, אחד הסעיפים המטרידים ביותר הוא סעיף ההתמודדות עם מתקנים המכילים חומרים מסוכנים. המבקר מציין כי "אזור מפרץ חיפה הוא עתיר מתקנים המכילים חומרים מסוכנים, אשר פגיעה בהם עלולה לסכן את הציבור ולגרום נזקים ניכרים לסביבה. בפברואר 2010, מועד סיום המעקב, נמצא כי המשרד להגנת הסביבה לא השלים את תהליך יישום מסקנותיו בדבר קביעת תנאים ברישיונות עסק ובהיתרי הרעלים של מפעילי המתקנים האמורים כדי להבטיח שהם ייערכו כראוי לרעידות אדמה, אף שעוד באוגוסט 2001 קבעה ועדת השרים כי על המשרד לעשות כן, ואף שהדבר אינו מחייב הקצאת תקציב מטעם המדינה".
באשר למיגון מבני מגורים כותב המבקר כי "אזור הצפון הוא אחד ממוקדי הסיכון לרעידות אדמה. משרד הבינוי והשיכון לא החל בחיזוק מבנים בצפון, לרבות מבני דיור ציבורי שהם רכוש המדינה. בשנת 2009 תכנן המשרד לחזק מבנים אחדים בצפון, שאותם היה אמור לחזק עוד בשנת 1996, אולם בסופו של דבר גם לשנת 2009 לא ייעד תקציב לנושא זה וממילא לא חיזק את המבנים. גם לשנת 2010 לא ייעד משרד הבינוי והשיכון תקציב לנושא".
כ-24 שנים לאחר שהתקבלה ההחלטה האמורה, עדיין לא הוקמו גופים בעלי רמה מקצועית גבוהה שיופקדו על הפיקוח השוטף על כל שלבי התכנון והבנייה של מבני ציבור כפי שהמליצה ועדת זיילר
ליקוי נוסף נרשם גם בפרק אכיפת תקן הבנייה. המבקר כותב כי "בשנת 1975 נקבע בישראל תקן לבנייה עמידה ברעידות אדמה, ובשנת 1980 נקבע כי התקן מחייב לגבי מבנים שנבנו מ-1.1.80 ואילך. באמצע שנת 1986 החליטה הממשלה כי יש לקיים בקרה בנושא אכיפת התקן. הדוח של ועדת זיילר מדצמבר 2003 כלל המלצה בנושא זה, וגם ועדת ההיגוי לגיבוש הצעות ליישום המלצות הדוח המליצה על כך עוד במרס 2005. אולם בפברואר 2010, מועד סיום המעקב, כ-24 שנים לאחר שהתקבלה ההחלטה האמורה, עדיין לא הוקמו גופים בעלי רמה מקצועית גבוהה שיופקדו על הפיקוח השוטף על כל שלבי התכנון והבנייה של מבני ציבור כפי שהמליצה ועדת זיילר במסקנותיה". משרד מבקר המדינה קורא לשר הפנים, מר אלי ישי, להשלים את הטיפול בנושא זה לאלתר.
בפרק הסיכומים וההמלצות כותב המבקר כי למרות שההיערכות להבטחת עמידותם של מבנים ותשתיות בפני רעידות אדמה נמצאת על סדר היום הציבורי זמן רב, והתקיימה בעניינה פעילות מינהלית ענפה, לא הוקצו תקציבים רב-שנתיים ולא הוצאו כספים - ולו בסכומים קטנים - לחיזוק מבנים ותשתיות, למרות המלצתו של משרד מבקר המדינה עוד משנת 2001. "זאת ועוד, לא יושמו המלצות בדבר אכיפת תקני הבנייה, לרבות המלצות ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור, בכלל זה ההמלצות בדבר הבטחת עמידותם בפני רעידות אדמה. יודגש כי הסיבה העיקרית לאי-אכיפת התקן לא הייתה קשיי תקצוב אלא אטיות הפעולה של הרשויות השלטוניות ומחלוקות בין משרד הבינוי והשיכון למשרד הפנים בנוגע לגורמים המוסמכים לטפל בנושא האמור".
משרד מבקר המדינה קורא לשר הפנים, מר אלי ישי, להשלים את הטיפול בנושא זה לאלתר. אשר למבנים שבנה משרד הבינוי והשיכון בערים קריית שמונה, טבריה, צפת ובית שאן ובסקריו נמצא שהם טעונים חיזוק - מן הראוי שהעיריות של אותן ערים יכריזו על מבנים אלה מבנים מסוכנים לפי חוקי העזר להריסת מבנים שלהן ויקצבו למשרד הבינוי והשיכון, שהוא הבעלים של רוב המבנים, פרק זמן מוגבל לחיזוקם. על שר הבינוי והשיכון לוודא שהדבר נעשה".
את האחריות הכוללת להיערכות הממשלה לרעידות אדמה מטיל המבקר על יו"ר ועדת השרים לעניין ההיערכות לרעידות אדמה, ומזכיר כי "מאפריל 2009 עד ינואר 2011 מילא תפקיד זה שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, ומ-9.1.11 ממלא אותו השר זאב בנימין בגין".
"ניתן לסכם ולומר שבעשור שעבר ממועד פרסומו של הדוח מ-2001 ועד מועד סיומו של המעקב - פרק זמן ארוך שבמסגרתו היה אפשר להשיג התקדמות ניכרת בנושא היערכותה של המדינה לרעידות אדמה - לא חל שיפור ניכר בתחום זה, ובכלל זה לא הוסדר תקצוב ההיערכות, ואף לא פריסתו על פני שנים להקלת הנטל התקציבי של חיזוק המבנים. לפיכך על הממשלה - ובכלל זה השר זאב בנימין בגין, שר האוצר מר יובל שטייניץ, ראש הממשלה ושר הבריאות מר בנימין נתניהו, שר הרווחה והשירותים החברתיים מר משה כחלון, שר החינוך מר גדעון סער, השר לביטחון הפנים מר יצחק אהרונוביץ ושר הבינוי והשיכון מר אריאל אטיאס - לקבוע צעדים אופרטיביים לקידום הנושא, דהיינו, להקצות למשרדי הממשלה תקציב מיוחד לעניין ההיערכות, להורות להם לחזק מבנים שיש לחזקם ולוודא שהדבר נעשה", מסכם המבקר.