שופטי בג"ץ דחו את עתירתם של הורים שכולים נגד מינויו של הרב רפי פרץ לרב הצבאי הראשי, למרות מעורבותו ב"אסון הכבל".
עם זאת, למרות שהרכב השופטים החליטו שלא להתערב בהחלטה למנות את רפאל פרץ לתפקיד הרב הצבאי הראשי, מצא השופט הנדל להדגיש, כי "ההכרעה המשפטית לחוד, ועומק הטרגדיה לחוד. כל אחד מהבנים הוא עולם ומלואו".
בעתירתם דרשו הוריהם של גיל צוריאנו ואסף נוסבאום ז"ל שנהרגו באסון שכונה "אסון הכבל" להטיל צו נגד מינוי הרב רפי פרץ לרב הצבאי הראשי.
נזכיר כי גיל ואסף שירתו כלוחמי יחידת החילוץ בהיטס של חיל האוויר. בלילה שבין 9 ל-10 באוגוסט 1992, במהלך אימון מנוף הרמה של יחידת החילוץ של חיל האוויר, נפלו גיל ואסף אל מותם. האימון נועד לתרגל עליית הלוחמים וירידתם, כמחלץ ומחולץ, במנוף הצלה של מסוק יסעור, בזמן שהמסוק מרחף מעל שטח האימון. בעת שגיל ואסף היו מול פתח המסוק, נקרע לפתע כבל המנוף ושניהם נפלו מגובה של כ-50 רגל. גיל נמצא ללא סימני הכרה. אסף התלונן על כאבים בגבו ודקות ספורות לאחר מכן איבד את הכרתו.
הרב פרץ שימש אז כקברניט המסוק, הוא הזעיק מיד מסוק חילוץ רפואי ונחת במקום האסון. הבקר הקרקעי שהיה במקום הנפילה החל מיד בטיפול רפואי בלוחמים, ואליו הצטרף הבקר האווירי שהיה במסוק. בית המשפט קבע כי שני הבקרים, שהיו חובשים מוסמכים, עשו כל שביכולתם מבחינה רפואית להציל את גיל ואסף, עד שהגיע המסוק עם הצוותים הרפואיים. זאת, כפי שנקבע בדו"ח תחקיר אירוע שהונפק על ידי ועדת חקירה בראשות השופט בדימוס א' וינוגרד. לאחר ניסיונות מספר של החייאה וייצוב שנעשו בשטח על ידי הצוותים הרפואיים, הוטסו גיל ואסף לבית החולים סורוקה בבאר שבע, שם נקבע מותם.
כאמור בני משפחותיהם של החיילים דרשו מבית המשפט למנוע מהרב פרץ את תפקיד הרב הצבאי הראשי, אולם השופטים נאור, הנדל ופוגלמן קבעו כי אמנם חשוב היה להשמיע את טענותיהם של בני המשפחות כפי שאכן נעשה, אולם אין לקבל את העתירה.