לא אחת טכנולוגיות מודרניות מצאו להן חיקוי במשחקי המחשב ולהיפך. כמעט כל ילד, אשר שיחק משחק יריות במחשב מכיר את המערכת שמראה כיוון ירי של אויב, או את כמות התחמושת שנותרה במחסנית. הפעם מערכות דומות לאלה מוצאות שימוש אצל יחידות עילית של הצבא האמריקאי.

תחילת תנועה במגמת סריקה

חברת QinetiQ פיתחה חפיץ שקיבל את הכינוי SWATS (Shoulder-Worn Acoustic Targeting System) - מערכת זיהוי של ירי יריב. המתקן המולבש על כתף החייל מזהה את כיוון הירי לפי גל הדף זעיר ומזהה את הכיוון והמרחק עד האוייב.

לאחר זיהוי מקור הירי SWATS נותן דיווח קצר לאוזניית הלוחם. צבא ארה"ב הזמין ערכות אלו כתוצאה מן הסיורים המבצעיים בעיראק ואפגניסטאן, כאשר התקשו הלוחמים לזהות את מקור הירי עליהם ואת המרחק עד למטרה. עד כה מתקנים דומים הוצבו על כלי רכב צבאיים גדולים, והפעם מוצגת לנו מערכת אישית וקומפקטית.

עד כדור אחרון במחסנית

עוד אורח ממשחקי יריות שהפך למציאות: סופר תחמושת דיגיטאלי, המראה כמה תחמושת נותר במחסנית. מתקן חדש שפותח בידי סטודנט מכון MIT לחברת "הקלר אנד קוח" מתחבר לגוף תת מקלע ומראה על המוניטור את כמות התחמושת. אם ספירה כזו בהסתערות בשטח פתוח אלו מותרות, כל לוחם של לוחמה זעירה ולוחמה בשטח בנוי יעיד עד כמה יכולה המצאה זו לשפר את חיי הלוחם. הממציא, מייקל קיפו (Michael Ciuffo) מספר, כי המתקן בנוי מבקר מיקרו ואקסלרומטר. האקסלרומטר מתוכנן להגיב על כל הדף בנשק. המתקן גם איננו קולט את רעידות המשנה בנשק וכך מונע טעויות בספירת תחמושת גם בירי אוטומטי.

נזכיר רק כי מספר דגמים בכלי ירייה חדשים משתמשים בשיטה אחרת לספירת תחמושת. תת מקלע P90 של חברת FN  הבלגית, כמו רובה AUG של חברת שטייר האוסטרית משתמשים במחסנית חצי שקופה, המראה את כמות התחמושת שנותרה במחסנית.