"הארץ התקצרה, והיום צריך למגן את כל בתי החולים, גם אלו שבמרכז, מפני איום הטילים", כך קראה הבוקר (שני) ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה) בדיון בועדה לביקורת המדינה. הדיון עוסק בהיערכות מערכת הבריאות לשעת חירום ולרעידת אדמה.
בישיבה הבוקר הוצג דו"ח מבקר המדינה על היערכות מערכת האשפוז לעתות חירום ותפקודה בעת המלחמה.
ח"כ אדטו ציינה כי "בשפעת חורף רגילה יש כעשרת-אלפים מאושפזים. זה שגרתי, אך צריך להתכונן אם במקביל תתרחש רעידת אדמה או חלילה תפרוץ מלחמה. עד היום לא ברור מי מנהל אירוע עם אלפי נפגעים. משרד הבריאות, צה"ל, רשות החרום הלאומית?!"
הד"ר בועז לב, משנה רפואי למנכ"ל משרד הבריאות השיב כי מתקיים שיתוף פעולה בין כל הגורמים ואין כל ריבי סמכויות. "אמנם לא הכול מושלם ויש עוד הרבה מה לשפר, אך אנו מתחקרים כל אירוע בצורה מאד יסודית. אין פיתרון לכל מצב ולכל תרחיש, אך כל העת אנו מתרגלים ומכל העולם באים ללמוד מאיתנו". לב הבטיח כי בעוד כחמש שנים ישתפר מיגון בתי החולים, אך הודה לח"כ אדטו כי אכן צריך למגן את כל בתי החולים הארץ אך כעת ההעדפה היא לפריפריה מטעמי תקציב. לב בישר כי בשנה הקרובה יוקמו שני מרכזים לטיפול בכוויות, למבוגרים במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, ולילדים בבית החולים "שניידר" בפתח תקווה. לדבריו, בשנת 2012 יוקם מרכז נוסף לטיפול בכוויות בבית החולים רמב"ם בחיפה, ומרכז דומה בשנת 2013 במרכז הרפואי "סורוקה" בבאר שבע. לב ציין כי היום יכולת האשפוז בארץ בעת שגרה היא של 12,000 מיטות ובהרחבה נוספת 24 אלף מיטות. לדבריו, "אנו מוגבלים בכוח האדם, וצווארי הבקבוק הם חדרי הניתוח ומומחי כוויות. למיגון נדרש עוד מיליארד וחצי ₪".
ד"ר ערן הלפרין, מנהל המרכז הרפואי רבין בפתח תקווה, הזהיר בוועדה, "אני לא אופטימי. היום בית החולים בילינסון חשוף לגמרי. אנו בונים עכשיו חדר-מיון ממוגן אך המדינה לא נותנת כסף".
"היום אנחנו מספיק נבונים להבין שאין במדינת ישראל מקום חסין. חסרים בבילינסון מיטות וחסר מיגון בחדרי ניתוח ובחדרי התאוששות. גם תוכניות שהחלו – נעצרו. גם במלחמת לבנון השניה וגם במבצע עופרת יצוקה הממשלה הססה לקבוע מצב חירום, בגלל המשמעות הכלכלית, ויש לכך השלכות על הביטוח של עובדי קופ"ח", אמר.
יו"ר הוועדה ח"כ יואל חסון הזהיר כי "באסון הבא תהיה החברה הישראלית הרבה פחות-סלחנית למחדלי הרשויות. אפילו היפנים הופתעו למרות שהתכוננו, וגם אנחנו מאוימים באופן קבוע, וכל יום אנו נמצאים על ספו של מצב חירום. אמנם נכון שאין אפשרות לתת מענה לכל תרחיש, אך אפשר להתכונן יותר ממה שנעשה עד היום. עדיין לא קיבלנו תשובות מספקות ממשרד הבריאות וממד"א, בעניין החוסר הצפוי בכוח האדם בשעת חירום והחוסר במיטות אשפוז".
ח"כ הפרופ' אריה אלדד הוסיף כי מערכת הבריאות התכוננה למצבי חירום טוב יותר ממערכות אחרות, אך אכן אם יהיו מאה אלף נפגעים - חלקם ימותו מחוסר טיפול או מאוחר. "כבר בשנת 87' החליטו להקים חמש מרכזי כוויות אך הם טרם הוקמו. קבלתי עכשיו ניירות עמדה מצוינים של משרד הבריאות בעניין, אך כבר עשרים וארבע שנים אני מקבל ניירות כאלו - ואפשר היה למגן בית חולים שלם רק מהניירת שקיבלתי בנושא", גיחך אלדד.
מנכ"ל מד"א אלי בין סיפר כי "כל תחנות מד"א מוגנו בעלות של כעשרה מיליון ₪ וכל המוקדים מוגנו מפני לוחמה כימית וביולוגית. אין תקציב מיוחד לשעת חירום, והכול נעשה וייעשה גם בעתיד מהתקציב השוטף של מד"א". בין הזהיר כי יש עדיין פערים גדולים של כוח אדם ו"באירוע גדול מאד תהיה לנו בעיה, ונערב את הצבא. ע"פ התרגילים לצה"ל יידרש לפרוס את כוח האדם והציוד שלו בין שעות למספר יממות. אני מודע לכך שבשעת מלחמה יגויסו פראמדקים ורופאים - וכוח האדם אצלנו יהיה פחות ממיטיבי".
ד"ר אוסקר אמבון, מנהל בי"ח "זיו" בצפת, הזהיר כי למרות שבית החולים נפגע מטילים במלחמת לבנון השנייה – הוא עדיין לא מוגן. "אנחנו רחוקים עדיין מאד מהמיגון הנדרש, כי טרם נמצא התקציב, גם בעניין רעידות אדמה בית החולים עומד בראש רשימת המבנים המסוכנים בגלל רעידה, ועדיין לא מוכן לכך", הזהיר.
הח"כים דנו בדו"ח מבקר המדינה על היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה, על היערכות מגן דוד אדום לעתות חירום ותפקודו בעת המלחמה.
בישיבה השתתפו נציגי משרד מבקר המדינה, משרדי הבריאות, הביטחון, האוצר, בטחון פנים, צה"ל, מרכזים הרפואיים רמב"ם, "זיו", שערי צדק, בתי החולים הדסה עין-כרם, הממשלתי נהריה, קופות החולים כללית, לאומית, מאוחדת ומכבי, ההסתדרות הרפואית, מגן דוד אדום, בית החולים "מזרע", מרכז השלטון המקומי, ועוד.