יום עיון מיוחד התקיים השבוע בבית הרב קוק זצ"ל לרגל הוצאת ספרו של הד"ר חגי בן ארצי "החדש יתקדש".
בהסבר לספרו נכתב כי הרב קוק ראה את התפתחות ההלכה בעידן הגאולה בשני מסלולים. המסלול האידיאלי הוא של הקמת בית דין מרכזי לאומה בירושלים, שבו יכהנו תלמידי חכמים המשלבים את עולם האגדה עם עולם ההלכה, והם יוכלו לכוון את ההלכה בהתאם לרוח ההלכה מצד אחד ובהתאם לנסיבות החיים החדשות מצד שני. לבית דין כזה יהיו גם הסמכות וגם החזון, שיאפשרו לו לחולל שינויים משמעותיים בהלכה.
המסלול השני הוא מסלול של בדיעבד, שהרב קוק נותן לו לגיטימציה כל עוד לא קיים בית דין מרכזי. מסלול זה הוא של התפרצות הציבור, שמשנה את התנהגותו על פי תחושותיו הפנימיות, ובכך מאלץ את גדולי ישראל לערוך רוויזיה הלכתית. הדרך השנייה היא בעייתית, כיוון שהיא עלולה להוביל להתפרקות מוחלטת של עולם ההלכה, ועל כן השקיע הרב קוק מאמצים כה גדולים להקים את הרבנות הראשית, שבה ראה גרעינו של בית דין גדול לכלל האומה.
המשותף לשני המסלולים, שהרב קוק ראה בשניהם את הצורך לחולל שינויים בהלכה בעידן של גאולה ושל תחייה לאומית, עידן שבו משתנה באופן מהותי המציאות של עם ישראל מהוויה חלקית וקטועה להוויה טבעית ושלמה.
בן ארצי ציין "הרב קוק היה ראשון הרבנים שעסק בסוגיות לאומיות מתוך ראייה של עם ישראל חוזר לארצו. לא רק מנקודת מבט של הפרט אלא מנוקדת מבט של עם ישראל".