בימים אלה מציין עולם המדע מלאת חמישים שנה לשיגור הראשון של אדם לחלל. היה זה הקוסמונאוט הרוסי יורי גגארין. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר פטר ישראלביץ', איש החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב ומומחה לטיסתו של גגארין לחלל, אודות האירוע הדרמטי.
"זה היה משהו חדש ודרמטי מאוד. אחרי הלוויין הראשון לא חשבו שהתגובה בעולם תהיה כל כך דרמטית, אבל אנשים הגיבו בצורה כל כך נסערת. ממש הלכו על האוזניים... ולכן החליטו להמשיך בתכנית החלל הרוסית", אומר ד"ר ישראלביץ'.
בהמשך מסעה של רוסיה לחלל נשלח הלוויין השני ובו הכלבה לייקה, לאחר מכן הטיל לירח ובהמשך האדם הראשון לחלל, הלא הוא גגארין "וכך התחיל תכנית ווסטוק".
עיקרו של המיזם היה המאבק בין רוסיה לארצות הברית בשאיפה לכיבוש החלל. היעד היה להשיג הישג נוסף לפני שתעשה זאת ארצות הברית, ואכן 108 דקות של טיסה מסביב לכדור הארץ השלימו את המשימה ורוסיה זכתה להוביל את כיבוש החלל עד לנחיתת האפולו על הירח, נחיתה שהעבירה את הובלת המאבק לצד האמריקאי.
"ההשפעה על עולם המדע ועל כלל בני האדם הייתה חזקה מאוד", אומר ד"ר ישראלביץ' ומתאר את ההתרגשות הרוסית כששב גגארין לכדור הארץ. "זה לא היה רק אושר לראות אותו, אלא אושר לראות את מי שראה אותו...".
באשר לפעילותו בחלל של גגארין, מסתבר שלא ניתן לומר הרבה כי ההנחייה שקיבל ממנהלי פרויקט החלל הרוסי הייתה שלא ייגע בשום מכשיר אלא רק יהיה נוכח בחללית ולא מעבר לכך. "חששו שהוא עלול להשתגע כשהוא לבדו ומסביבו ואקום. המטרה הייתה רק להראות שאדם יכול לחיות בחלל".
וכמה עלה פרויקט התחרות השאפתנית הזה לרוסים? "קשה לומר כמה זה עלה לרוסים כי הם לא פרסמו נתונים, אבל ניתן לשער שזה עלה פחות מאשר לארצות הברית כי שם המשכורות יותר נמוכות, אבל זה היה קשה לכלכלה הרוסית".
ואיך נבחר גגארין שהיה בסך הכול טייס בדרגת רב סרן? מסתבר שמה שביקשו הרוסים מטייס החלל הראשון שלהם היה לא הרבה: בריאות טובה ובריאות נפשית טובה ולכן נבחר דווקא טייס צעיר. ד"ר שמאלביץ' מציין שגגארין נבחר מתוך 21 טייסים מועמדים ובין השאר נבחר כי דרוש היה אדם שלאחר הטיסה יתנהג כמו אדם רגיל מבלי שתדבק בו "מחלת הכוכבים", כהגדרתו של ישראלביץ'. "והוא באמת התנהג כמו אדם רגיל. המשיך לעבוד כקוסמונאוט למרות שהיה יכול לשבת בבית וליהנות מהתהילה".