השבת, שהיא הסמוכה לחג הפסח שיחול בעזרת ה' ביום שני בערב בשבוע הקרוב, נקראת 'שבת הגדול'.
וכמה טעמים נאמרו בדבר:
א. משום שבזמן יציאת מצרים אירע בשבת זו נס גדול, כאשר בני ישראל לקחו את השה להכינו לקרבן הפסח, והרי השה הוא אליל עבור המצרים, ראו זאת המצרים ולא עשו דבר. (טור ושולחן ערוך אורח חיים סימן ת"ל על פי המדרש). ומנס זה נגרר נס נוסף שראו זאת הבכורות ושאלו את ישראל מה עתיד להיות וכשסיפרו להם שעומדת להיות מכת בכורות החלו לריב עם אבותיהם שישחררו את בני ישראל ממצרים, וכשלא התרצו עשו עימהם מלחמה והרגו בהם, וזהו שכתוב 'למכה מצרים בבכוריהם, כי לעולם חסדו'.
ב. משום שבשבת זו מפטירין במלאכי בפסוק 'הנני שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא' והיינו שיום הגאולה נקרא היום הגדול. ושבת זו מקדימה את חג הפסח חג הגאולה.
ג. משום שבשבת זו דורש הגדול שבקהילה (רבני הערים /היישובים/ בתי הכנסת).בענייני חג הפסח בהלכה ובאגדה ומכין את הציבור לקראת חג הפסח. כידוע חג הפסח מרובים הלכותיו יותר מכל החגים עד שאמרו שיש להתחיל ללמוד את הלכות הפסח 30 יום קודם הפסח.
פעמיים בשנה נהוג לעשות דרשות לקהל כדי להכינם לקראת חג. בשבת של עשרת ימי התשובה, 'שבת שובה' שקודם יום הכיפורים דורש הגדול שבקהילה ומכין ומזרז את העם על ענייני התשובה לקראת יום הכיפורים, ושבת הגדול המקדימה את חג הפסח, הדרשה נועדה להכין את העם לקראת חג הפסח. מי שיסתובב בימים אלו במקומות שונים בארץ, בפרט בערים, ירושלים, בני ברק, אשדוד, מודיעין עילית ועוד יראה על לוחות המודעות, מודעות רבות בענייני הדרשה של רב פלוני ורב אלמוני שיקיימו את מנהג דרשת השבת.
מנהג נוסף שנהגו חלק מהקהילות לעשות בשבת הגדול הוא לקרוא אחרי מנחה את ההגדה, כחלק מההכנה לחג.
ביום ראשון בערב תתקיים בדיקת החמץ לוודא שאין חמץ בבתים, ולמחרת ביום שני תתקיים שריפת החמץ, ולאחר מכן יחול איסור חמץ מדברי חכמים ומחצות היום תיאסר אכילת החמץ מהתורה. חג הפסח יימשך שבעה ימים מיום שלישי ט"ו ניסן ועד ליום שני כ"א ניסן.