שופט בית משפט השלום ברמלה, חגי טרסי, אשר מונה כשופט חוקר למותו של הבדרן דודו טופז, קבע כי אין להוציא צו אישום נגד מי מהמעורבים בעניין.
השופט ציין, כי לא ערך חקירה עצמאית לאור חקירת המשטרה, וקיים רק בחינה של החקירה בידי הרשויות המוסמכות.
"הרושם שמתקבל מעיון בתיק החקירה הנו כי מדובר בחקירה רצינית, יסודית ומקיפה, אשר בחנה בקפדנות את מכלול הסוגיות הרלבנטיות, ואשר מקימה בסיס ראוי ומספק לקביעת סיבת מותו של המנוח, במובן הקבוע בחוק", קבע השופט.
השופט ציין, כי "בבדיקת המישור השני, דהיינו שאלת הפיקוח הראוי על המנוח (טופז - ש.פ) במטרה למנוע פגיעה עצמית, לא הסתפקו חוקרי המשטרה בבדיקת אחריותם של הסוהרים, אשר פיקחו על המנוח ישירות בתא בו הוחזק, אלא בחנו שאלות רחבות בהרבה ואף שאלות מערכתיות, המעסיקות את גורמי המקצוע בשב"ס באופן שוטף, כגון אופן ניסוח פקודת הנציבות הרלוונטית, אמצעי הפיקוח האלקטרוניים על אסירי השגחה, אפיון תאי השגחה ייעודיים וכדומה".
טרסי ציין, כי אחת השאלות הקשות שעלו בחקירה היא, כיצד הושארו בתאו8 של טופז אותם אמצעים, כמו חוטי חשמל ארוכים, אשר אפשרו לו להתאבד.
"אנשי שב"ס, בכל הדרגים, שנחקרו על ידי המשטרה וועדת החקירה הבהירו כי הסיבה למה שנראה כמחדל חמור הינה כי מדובר היה בציוד תקני, המצוי בכל תאי העצורים והאסירים בשב"ס ואשר נמכר באופן חופשי לכל דורש בדוכני הקנטינה הפועלים בבתי הסוהר ומספקים לאסירים את צרכיהם. החזקתו של ציוד מעין זה בתאים, לרבות בתאי ההשגחה, לא הייתה אסורה על פי הפקודות ומאחר ומדובר בציוד כה בסיסי, לא נתן איש את דעתו לאפשרות כי ינוצל למעשי אובדנות", ציין השופט.
לדבריו, "ההסבר הנ"ל מבהיר מדוע אין לנקוט בצעדים משפטיים כלפי הסוהרים וגורמי שב"ס, שהיו מופקדים ישירות על הפיקוח על המנוח בתא המעצר. גורמים זוטרים אלה פעלו על פי הפקודות, הקפידו על הוראות הפיקוח וההשגחה, ונקטו בכל הפעולות הסבירות על מנת לפקח על המנוח, בהתאם למידע שהיה בידם ולהוראות שקיבלו", אך לא מסביר את הכשל המערכתי.
למרות זאת קבע השופט כי אין מקום להאשים את בכירי שב"ס ברשלנות, זאת מכיוון שהם נהגו על פי קו מחשבה אשר הניח כי על מנת למנוע התאבדות יש למנוע את קיומן של נקודות עיגון גבוהות בתא ואלו אכן לא היו. "במצב דברים זה, נדרש המנוח להשתמש, על מנת לשים קץ לחייו, בנקודות עיגון נמוכות בדמות ברזי המקלחת, אשר מוקמו בגובה של כמטר אחד בלבד מעל הרצפה. בצדק הצביעו גורמי החקירה על כך שספק אם ניתן היה לצפות כי ברזים אלה ישמשו לתלייה, בהתחשב בגובהם ובתנוחה הגופנית החריגה שנדרשה על מנת לבצע המעשה האובדני".
בסיום ציין השופט, כי "כפי שכבר ציינתי, מוכיחה המציאות כי מי שנחוש דיו לשים קץ לחייו ימצא את הדרך לנסות ולעשות כן, וגם אם אין בכך כדי להסיר מעל כתפיהם של אנשי שב"ס את החובה לעשות ככל שביכולתם על מנת לצמצם את מימדי התופעה, הרי שאין פירוש הדבר כי בהכרח תיוחס להם האחריות הפלילית לגרימת המוות ברשלנות בכל מקום בו צלח לבסוף אותו ניסיון".
"לאחר שבחנתי את חומר החקירה שנאסף לא מצאתי מקום להוציא צו אישום כנגד גורם כלשהו בשל גרימת המוות ולפיכך אני מורה על סיום חקירת סיבות המוות בעניינו של המנוח. לא נותר לי אלא להביע תנחומי בפני בני משפחת המנוח ולבטא תקוותי כי יופקו כל הלקחים הנדרשים על מנת לצמצם ככל שניתן אובדן חיי אדם בעתיד", חתם השופט.