היה זה לפני כחמש עשרה שנה, בעת הלילה הקדוש ליל הסדר, כאשר סביב שולחן הסדר בחצירו של מרן האדמו"ר ממישקולץ שליט"א מסיבים כמידי שנה קהל רב. בראש השולחן יושב ומיסב מנהיג העדה הלא הוא האדמו"ר שליט"א כשפניו שלהבת מאירים, ומפיו יוצאים נחלים של אמרות טהורות הקשורים לסיפור יציאת מצרים ופלפולים מיוחדים על סדר ההגדה.

כשהגיע הרבי לקטע "והיא שעמדה", נעצר והחל לזמזם חרישית, עיניו עצומות ופניו מאירים, וכך ממשיך הוא לזמזם ולשוטט במחשבותיו.

הקהל הרב שהסבו סביב שולחן הסדר שברשותו, בוחנים כל מילה וכל תנועה, שכן הם רגילים מכבר לדעת שישנם רגעים נעלים שבהם מתחדשים דברים - מבצבצים להם רעיונות,

לפתע, פותח הרבי את עיניו ופותח ואומר:

בהגדה אנו אומרים: "כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול", ולכאורה קשה, מדוע ישנה וי"ו החיבור במילים "אחד חכם ואחד רשע" שלכאורה נראית כמיותרת, כי הנכון היה לכתוב: "אחד חכם אחד רשע אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול? אלא התירוץ הוא: דישנם שני סוגי אנשים, ישנו אדם 'חכם' שיודע כי כל הקורה אותו לטוב ולרע זהו מאת הקב"ה בלבד, והוא המכווין את כל הדברים שקורה לאדם באשר הוא, ואילו הוא עצמו רק השליח המקבל או עושה את הדברים. אך ישנו סוג של אדם שני 'רשע', שהכל הוא תולה אך ורק בו, הוא המוצלח! הוא המוכשר! ולכל ההצלחות הוא אחראי, ואת הקב"ה הוא שם במדריגה שניה, כלומר, הוא אומר לעצמו: בזכותי הכל מצליח ובזכות כישרונותיי הברוכים  הגעתי להישגים הללו. וכן גם הקב"ה עזר לי...

הה אשר רצה בעל ההגדה להדגיש לנו: שהמאמין אך ורק ב"אחד" – בהקב"ה, הרי הוא חכם. אבל "ואחד" המאמין גם בכוחות עצמו, הרי הוא כאומר "ואחד" - שנותן חשיבות גם לכוחות נוספים, הרי הוא רשע!...

ומעין זה, גם נרמז בנאמר בהגדה: "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו" - זה שלא די ברור לנו שרק 'אחד' - הקב"ה בלבד, הוא מנהיגנו, זוהי הסיבה שעומדים עלינו לכלותינו...

קהל המסובים שנתונים עוד תחת הרושם הכביר משמיעת הפשט החדש, עדיין לא הספיקו לעכל את הדברים הנשגבים שנשמעו, וכבר שומעים הם את מרן הרבי שליט"א מתחיל לפזם בלחש את המילים "והיא שעמדה לאבותינו ולנו 'שלא אחד בלבד' עמד עלינו לכלותינו" בלחן חדש שיוצא זה עתה תחת ידו, עם הדגשים מיוחדים המבטאים את הפירוש החדש והנשגב אותו נתן דקות ספורות לפני כן למילים הקדושות הללו...

לפתע פתאום קיבלו המילים הללו משמעות אחרת לגמרי, הצלילים הם צלילים שונים... כבר 15 שנה כשמגיע חג הפסח שרים בחצר חסידות מישקולץ את השיר הנשגב הזה שבכל פעם מחדש משאיר הניגון ערגה וכיסופין לדברים הקדושים ומוסר ההשכל שיצא מפי כהן בעת ליל הסדר הקדוש!

השנה, החליטו בחצר החסידות להוציא לאור עבור הקהל הרחב את ניגון מיוחד וקדוש זה, בהפקת ענק ובעיבוד מיוחד וסוחף, שיכניס את השומע לאווירת חג הפסח.