"שום אישה, לפחות בתקופת חיי, לא תהיה ראש ממשלה או שרת החוץ, או תמלא כל תפקיד בכיר אחר", כך אמרה מרגרט תאצ'ר בשנת 1969. מאז התהפך העולם. נשים מכהנות במשרות הבכירות ביותר; תאצ'ר עצמה נבחרה בשנת 1979 לראשות ממשלת בריטניה.
השינויים במעמד האישה מציבים אתגר חדש בפני העולם היהודי בכלל ובפני ההלכה בפרט. כמענה לאתגר הזה נוסחו שתי תגובות עיקריות: התגובה החרדית, הנוטה לשלול כל שינוי וכל תמורה, והתגובה הליברלית, הנוטה לקבל כל חידוש. מרבית שומרי המצוות מוצאים עצמם בתווך בין שתי העמדות הללו: הם מאמינים במסורתנו העתיקה, אך גם רואים ברכה בכמה מהחידושים המתחוללים בעולם.
גשר בנות יעקב מנסח שפה חדשה להתייחסות אל השינויים במעמד האישה, ומציג דרך שלישית. עמדה זו מקבלת כנקודת מוצא את מסורת אבותינו, אך גם מכירה בשינויים חיוניים המתרחשים בה.
המחבר, הרב חיים נבון, מבסס את העמדה השמרנית מבחינה פילוסופית ותורנית, ומיישם אותה לגבי הסוגיות הקשורות במעמד האישה בהלכה. הוא מגיע למסקנה שלימוד תורה לנשים הוא חיוני, אך עליית נשים לתורה בבית הכנסת אינה רצויה; הוא סבור שלעולם בחתונות יהודיות החתן הוא שייתן טבעת לכלה, אך טוען שראוי למצוא דרך לשנות את נוסח הברכה "שלא עשני אישה".
גשר בנות יעקב דן באופן שיטתי בשאלת האישה בהלכה, בשפה קלה ונגישה - וזהו חידושו. מבחינה זו מדובר בספר חלוצי, ואין להשוותו לאף ספר אחר שנכתב בעברית בתחום זה.
הרב חיים נבון, בן 37, רב קהילה במודיעין. בעל תואר שני במחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית. מלמד יהדות בישיבות, במדרשות ובמכללות. בין תחומי פעילותו עוסק בכתיבה פובליציסטית. ספריו הקודמים: פרשות, אוסף של טורי פרשת השבוע שפורסמו בעיתון "מקור ראשון", נאחז בסבך, מבוא להגותו של הרב סולובייצ'יק, הגדר הטובה, ספר עיוני-פופולרי על מקומה של ההלכה בימינו, ו-831, ספר פרוזה.