הערב יחגגו המוני בית ישראל את חג 'שביעי של פסח' הנחוג ביום האחרון של חג הפסח. חג זה זהה לכל הימים טובים האחרים באיסור מלאכה ושביתה מכל מלאכה להוציא מלאכות של אוכל נפש לצורך אכילה כבישול וכדומה.
שביעי של פסח
יום אחרון של חג הפסח, שביעי של פסח, הוא היום שבו הושלמה גאולת מצרים, על ידי המאורע הגדול של קריעת ים סוף. בו ניצלו בני ישראל וטבעו רודפיהם המצרים בים. אז פתחו בני ישראל בשירה גדולה על הנס הגדול. שירה שנאמרת עד היום בכל יום בפי המוני בית ישראל בתפילת הבוקר של שחרית.
נס זה היווה את ההשלמה לגאולת מצרים. כנאמר בתורה 'כאשר ראיתם את מצרים מתים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם".
בליל שביעי של פסח, ישנו מנהג לומר את פסוקי 'שירת הים'. בעדות אשכנז המנהג לומר את פסוקי שירת הים בנעימה מיוחדת, ובעדות המזרח המנהג לומר 'תיקון' שנתקן לליל שביעי של פסח, שמופיע במחזורים. בערי החוף כתל אביב וסביבתה יש הנוהגים באופן סמלי ללכת לומר שירה זו דווקא על שפת הים.
בסיומו של חג הפסח
ישנם הנוהגים לאכול ברגעים האחרונים שלפני צאת החג סעודה עם מצות, וכמה טעמים נאמרו בדבר. על פי החסידים זהו זמן המסוגל לגאולה, ולכן הם מכנים אותו 'סעודת משיח', ואף יש שנוהגים לשתות בה ארבעה כוסות ממש כליל הסדר.
גם הגאון רבי אליהו מווילנא (הגר"א) היה נוהג לעשות סעודה לפני סיום החג, מהטעם שזהו הזמן האחרון שניתן בו לקיים מצוות אכילת מצה. יוצא שעל פי כל השיטות ישנו טעם לקביעת סעודה על אכילת מצה בשעה זו של סיום החג.
במוצאי שביעי של פסח, מסתיים למעשה חג הפסח, חג הגאולה, וממשיכים ימי ספירת העומר, סופרים 'שבעה ימים לעומר שהם שבוע אחד' וממשיכה עבודת ההכנה של תיקון נפשות עם ישראל והתכוננות לקראת חג השבועות חג מתן תורה.