ראש השב\"כ לשעבר אל\"מ עמי איילון, הביע ביום ד\' בערב את התנגדותו לתופעת הסרבנות. דבריו נאמרו בכנס שכותרתו \"חובת הציות, זכות הסירוב וגבולות הדמוקרטיה\", שהתקיים במכללה הבינתחומית בהרצליה. איילון אמר \"אני מתנגד באופן נחרץ לתופעה זו, שכן לנו כבני תמותה אין את היכולת והזכות להחליט שהאמת שלנו היא האמת האבסולוטית\".
איילון הוסיף כי \"השאלה, האם פקודה היא חוקית או בלתי חוקית בעליל, צריכה להיות החלטה רגעית ונקודתית, ולא החלטה העומדת בניגוד להחלטת ממשלה\". \"אני מתנגד לסרבנות כתופעה\", אמר.
איילון הוסיף כי החיילים אינם צריכים עורך דין צמוד אלא \"מסד ערכים שיאפשר להם להחליט האם יתנוסס דגל שחור מעל הפקודה \". איילון הוסיף כי על כל מפקד לדעת כי במציאות המורכבת של ימינו בה אין מסד ערכים מוסכם ולכל פרט יש מסד ערכים משלו, כשמפקד נותן פקודה לחייליו הוא עשוי להעמידם בפני דילמה מוסרית. השיקול אם פקודה חוקית או לא צריך להיות נקודתי לאירוע מסוים, אמר איילון ולא לפנות למישור הפוליטי המתייחס להחלטת הממשלה \"אם להכנס לעזה או לעקור התנחלויות\".
איילון ציין כי בתקופה בה כיהן כראש השב\"כ סברו שחייבים להרוס בתים של מחבלים מתפוצצים, מתוך הידיעה שהריסת בית משפחתו של המחבל תמנע ממנו לבצע את המעשה. אילון אמר כי הוא משוכנע גם כיום שהתפיסה נכונה וכי חלק מהמחבלים היה נמנע מלצאת לפיגוע פיצוץ אם היה יודע כי בית משפחתו ייהרס.
גם פרופ\' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי הרצליה, אמר כי הסרבנות מהווה מעשה של מרי אזרחי, שאין מקומו בדמוקרטיה, משטר שמעצם מהותו מכיל אמצעים לגיטימיים לשינוי חוק או מדיניות, בכוח הרוב. לדבריו, לגיטימציה של הפרת חוק קיבוצית מטעמים פוליטיים עלולה להביא לאנרכיה ולהרס השיטה הדמוקרטית. רייכמן אמר עוד כי מדינת ישראל מצויה כיום במלחמה קשה, לא מלחמה בוייטנאם, אפגניסטן או מקום אחר מעבר לים, אלא במלחמה בה נהרגים מאות אזרחינו בלב הבירה ובכל יישובי ישראל. \"מרי אזרחי הקורא לסירוב לשרת למרות הוראות הפיקוד הצבאי של מדינה דמוקרטית, בעת הזו, הינו מעשה חמור לפי כל קנה מידה\", ציין.
חתן פרס ישראל לכלכלה אריאל רובינשטיין מאוניברסיטת תל אביב, אמר כי \"הבעיה הגדולה של ישראל 2002 אינה הסירוב לשרת בחילות הכובשים אלא הסירוב לשאת באחריות למה שקורה כאן, הסירוב להיות חלק מהחברה הזו\".
איילון הוסיף כי \"השאלה, האם פקודה היא חוקית או בלתי חוקית בעליל, צריכה להיות החלטה רגעית ונקודתית, ולא החלטה העומדת בניגוד להחלטת ממשלה\". \"אני מתנגד לסרבנות כתופעה\", אמר.
איילון הוסיף כי החיילים אינם צריכים עורך דין צמוד אלא \"מסד ערכים שיאפשר להם להחליט האם יתנוסס דגל שחור מעל הפקודה \". איילון הוסיף כי על כל מפקד לדעת כי במציאות המורכבת של ימינו בה אין מסד ערכים מוסכם ולכל פרט יש מסד ערכים משלו, כשמפקד נותן פקודה לחייליו הוא עשוי להעמידם בפני דילמה מוסרית. השיקול אם פקודה חוקית או לא צריך להיות נקודתי לאירוע מסוים, אמר איילון ולא לפנות למישור הפוליטי המתייחס להחלטת הממשלה \"אם להכנס לעזה או לעקור התנחלויות\".
איילון ציין כי בתקופה בה כיהן כראש השב\"כ סברו שחייבים להרוס בתים של מחבלים מתפוצצים, מתוך הידיעה שהריסת בית משפחתו של המחבל תמנע ממנו לבצע את המעשה. אילון אמר כי הוא משוכנע גם כיום שהתפיסה נכונה וכי חלק מהמחבלים היה נמנע מלצאת לפיגוע פיצוץ אם היה יודע כי בית משפחתו ייהרס.
גם פרופ\' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי הרצליה, אמר כי הסרבנות מהווה מעשה של מרי אזרחי, שאין מקומו בדמוקרטיה, משטר שמעצם מהותו מכיל אמצעים לגיטימיים לשינוי חוק או מדיניות, בכוח הרוב. לדבריו, לגיטימציה של הפרת חוק קיבוצית מטעמים פוליטיים עלולה להביא לאנרכיה ולהרס השיטה הדמוקרטית. רייכמן אמר עוד כי מדינת ישראל מצויה כיום במלחמה קשה, לא מלחמה בוייטנאם, אפגניסטן או מקום אחר מעבר לים, אלא במלחמה בה נהרגים מאות אזרחינו בלב הבירה ובכל יישובי ישראל. \"מרי אזרחי הקורא לסירוב לשרת למרות הוראות הפיקוד הצבאי של מדינה דמוקרטית, בעת הזו, הינו מעשה חמור לפי כל קנה מידה\", ציין.
חתן פרס ישראל לכלכלה אריאל רובינשטיין מאוניברסיטת תל אביב, אמר כי \"הבעיה הגדולה של ישראל 2002 אינה הסירוב לשרת בחילות הכובשים אלא הסירוב לשאת באחריות למה שקורה כאן, הסירוב להיות חלק מהחברה הזו\".