יו"ר הועדה לביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון, הגיש פנייה דחופה למבקר המדינה בבקשה לפתוח בחקירה מיידית נוכח מה שהוא מגדיר כ"חומרת המעשים בפרשת ההדלפה הביטחונית מלשכת רה"מ".
במכתבו מציין ח"כ חסון כי: "על פי הפרסומים, מר עוזי ארד, מי שכיהן כראש המועצה לביטחון לאומי, הדליף ידיעה ביטחונית רגישה לעיתונאים, ידיעה אשר לדברי ראש הממשלה והשב"כ גרמה לנזק ממשי מול אחת מבנות בריתה של ישראל... אני סבור כי נוכח החשדות החמורים, וההסדר התמוה אליו הגיעו עם מר ארד, ראוי כי גורם בלתי תלוי ומכובד כמו מבקר המדינה יבחן את המעשים החמורים ואת התנהלות מקבלי ההחלטות בעניין זה".
יצוין כי גם התנועה לאיכות השלטון פנתה בהקשר זה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפרסם את הנימוקים לאי העמדת ד"ר עוזי ארד לדין.
במכתבה מציינת התנועה כי "מעשיו של ד"ר ארד מהווים, לכאורה, עבירה פלילית ובכלל כך על פי סעיפים 113א לחוק העונשין מסירת ידיעה סודית ו/או 117 לחוק העונשין גילוי בהפרת חובה - מסירת ידיעה שהגיעה לעובד הציבור מתוקף תפקידו לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, אשר העונש הקבוע בהן הוא בין 3 ל - 15 שנות מאסר".
עוד נכתב כי "אכן, נסיבות המקרה ומאפייניו אינן ברורות לאשורן לציבור הרחב, ובכלל כך השאלה האם אכן בהתנהגותו של ד"ר ארד התממשו היסודות העובדתיים והנפשיים המתבקשים לצורך התגבשותה של עבירה פלילית. כמו כן, בטוחה התנועה כי היועמ"ש עשה עבודתו נאמנה ובחן במקצועיות ובמסירות את מכלול השיקולים העומדים על הפרק בטרם הכריע, שלא להעמיד את ד"ר ארד לדין פלילי".
התנועה אף מוצאת קשר בין פרשה זו לפרשת הדלפה אחרת - פרשת עו"ד גלאט ברקוביץ, שהדליפה עניין שלא נגע לביטחון המדינה ולא גרם נזק לביטחונה או שהיה בעל פוטנציאל כזה, מדגישים בתנועה ומוסיפים תזכורת ש"מוצה עמה הדין הפלילי והמערכת לא הסתפקה בסנקציה מנהלית של עזיבת מקום העבודה".
"ייתכן כי ישנם הבדלים דרמטיים ועקרוניים בין שני המקרים, שמכתיבים את ההתנהלות השונה, בבחינת יחס שונה לשונים. ברם, הציבור אינו יודע ועל כן הרושם המתקבל מעלה שאלות ותמיהות יסודיות באשר לעקרון השוויון בפני החוק, והאם מה שעומד לנגד עיניה של מערכת אכיפת החוק היא טיב העבירה או שמא טיבו של העבריין. לאור זאת, ולמען כי לא יפגע אמון הציבור במערכת, קוראת התנועה לפרסם בגלוי את השיקולים והנימוקים שעמדו בפני היועמ"ש שלא לפתוח בחקירה פלילית כנגד ד"ר ארד. ובכלל כך, לפרט כיצד הכרעה זו עומדת בקנה אחד עם המדיניות הנוהגת במקרים אחרים בהם מתקבלת החלטה שלא להגיש כתבי אישום בעניינים, אשר אין ספק כי יש בהם עניין לציבור".