איסלם מרעי, בן 27 תושב הכפר פרדיס הסמוך לזכרון יעקב, נידון על ידי שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה, יוסף אלרון, משה גלעד ואברהם אליקים, ל-6 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי, לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון בסיוע לחמאס ובנסיון לגייס סוכנים נוספים לארגון.
במהלך שנת 2008 למד מרעי באוניברסיטת חברון "לימודי הלכה אסלאמית" ("שריעה"), אז הכיר את אברהים כסאב, תושב הכפר ג'יפטלק הסמוך ליריחו, אשר היה פעיל צבאי של ארגון החמאס.
השניים לקחו חלק בפעילות של ארגון "הכותלה האסלאמית", ארגון סטודנטים המזוהה עם החמאס, במסגרתו עסק מרעי בחלוקת מזון, סיוע בהפגנות סיוע בנושאים הכרוכים ונלווים להפגנות ואף סיוע בהיערכות לבחירות ובביקור אסירים משוחררים אשר השתייכו לארגון החמאס.
בחודש יוני 2010, הגיע כסאב לבית הנאשם בכפר "פרדיס", סיפר לו כי הוא מבקרו מטעם פעילי "גדודי עז אלדין קסאם" של ארגון החמאס וביקש ממנו להתגייס לשירות הארגון ופעילותו. אותו לילה, וחרף היות הנאשם מודע לכך שכסאב הינו תושב זר אשר נכנס לישראל שלא כדין, הלין אותו בביתו.
עוד נטען בכתב האישום בו הודה מרעי, כי מספר שבועות לאחר מכן ביוזמת כסאב נפגשו השניים באום אל פאחם, וכסאב בקש מהנאשם כי יסייע לארגון החמאס, ובתוך כך יפעל להקמת חוליה צבאית שחבריה יגויסו מקרב ערביי ישראל, למטרת עריכת פיגועים בשטחי המדינה והושטת סיוע לפעילי הארגון מחברון ומשכם בהוצאה לפועל של פיגועים מטעמם.
מרעי פנה לתושב דיר חנא , נפגש עמו ובקש לבקשת כסאב כי יתגייס לחוליה צבאית אותה הוא מבקש להקים מטעם ארגון החמאס כדי לסייע לארגון בדרכים שונות, לרבות בהברחת פעילים מפגעים לתוך ישראל והלנתם, כדי שיוכלו לבצע בה פיגועים, באיסוף מידע על מקומות הומי אדם המתאימים לביצוע פיגועים, ואף ברכישת חומרים הדרושים לייצור מטעני חבלה. הלה סרב להצעה האמורה והנאשם הודיע זאת לכסאב.
השופטים ציינו כי מרעי הורשע בשלושה סוגי עבירות חמורות בעלות אופי בטחוני, כאשר הסיוע מבפנים, מטעם תושב מדינת ישראל לגורמים המבקשים לפגע באזרחי ישראל, הינו חמור באופן בוטה, ואף תמוה לנוכח העובדה שהפגיעה הפוטנציאלית – לרוב - הינה "עיוורת" וסופה לפגוע בתושבי המדינה באשר הם.
"כל סיוע מאת אזרחי מדינת ישראל לפגע בתחומי ישראל, לרבות סיוע המאפשר גישה ומידע למפגעים, בין באמצעות הלנתם בין באמצעות מתן שירות לארגונים המופעלים על ידם, ובין באמצעות מגע עם סוכנים ממש, מהווה פוטנציאל ממשי לפגיעה באזרחים חפים מפשע. אולם למעלה מכך, נראה כי מיותר להכביר מילים באשר לחומרת סיוע מסוג זה, בהוצאה לפועל של פיגועים כלפי אזרחים חפים מפשע", קבעו השופטים.
עוד הוסיפו השופטים כי "חומרת המעשים מתעצמת שבעתיים, כאשר אזרח ישראלי יוצר מגע עם סוכן זר ואף מקנה סיוע לגורמים המיידעים אותו על כוונתם ותוכניותיהם המפורטות והממשיות לפגוע באזרחי ישראל. ברור כי על פי טיבם של קשרים אלו, ראשיתם לרוב בקשרים חבריים "תמימים", בתקופת הלימודים, ובהמשך הם מתדרדרים לכדי התקשרות בלתי חוקית עם גורמי טרור וסיוע לפעילותם, ולפיכך, מצופה מאזרח ישראלי כי ינתק קשר כזה משעה שנעשה מודע להקשרו החבלני. ואולם, בענייננו, הקשר בין הנאשם לבין כסאב נמשך מספר שנים, בעוד לנאשם היו הזדמנויות רבות לנתקו, ותחת זאת ביכר להעמיק את הקשר ואף חיפש דרכים לקיימו על אף המגבלות שהוצבו לפתחו".
השופטים הבהירו כי הנאשם לא הסתפק בשמיעת הצעותיו של כסאב, תוך הקשבה פאסיבית מצידו, אלא פעל באופן אקטיבי בניסיונו לגייס את מכרו, אזרח ישראלי אף הוא, לשירות החמאס, ובפרט כאיש קשר בינו לבין כסאב, לאחר שנחסמה גישת הנאשם לשטחים על ידי כוחות הביטחון.
לקולא התחשבו השופטים בנסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות קשייה הכלכליים של משפחתו והסתייעותה של אמו בו, חייהם הנורמטיביים של אחיו, ואף גילו הצעיר, שבכל אלה יש כדי להעיד על פוטנציאל שיקומי לנאשם. עוד התחשבו בכך כי הודה בראשית משפטו במעשיו, לקח עליהם אחריות, ואף, הביע חרטה עמוקה על מעשיו.