כנס: מי הם צאצאי הכוזרים?

בשנים האחרונות פרצה אל השיח הציבורי בישראל שאלת זהות צאצאי הכוזרים. האם מדובר ביהודי מזרח אירופה? כנס מיוחד ינסה להציג פתרונות.

תגיות: מחקר
שמעון כהן - ערוץ 7 , כ' באייר תשע"א

כנס: מי הם צאצאי הכוזרים?-ערוץ 7
לשם הגיעו הכוזרים? אירופה
ויקיפדיה

ממלכת הכוזרים (או ליתר דיוק, הח'זרים), שהייתה קיימת בין המאות השביעית והשתים-עשרה, הגיעה לשיא התפשטותה במחצית השנייה של המאה השמינית, כאשר השתרעה מן החופים הצפוניים של הים השחור והים הכספי עד הרי האוראל ונהר הוולגה. באותה תקופה לערך קיבל על עצמו המלך הכוזרי את הדת היהודית, ועמו כוזרים אחרים.  סיפור התגיירותו של המלך ואנשיו זכה לתפוצה רבה בזכות ספר הכוזרי, חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי.

למן המאה התשע-עשרה ואילך העלו מספר היסטוריונים את ההשערה שיהודי מזרח אירופה, או חלק ניכר מתוכם, הם צאצאי הכוזרים שפנו צפונה בעקבות התמוטטות ממלכתם. השערה זו אף עשתה דרכה אל השיח הציבורי. היום (ג') יתקיים יום עיון מיוחד אודות תולדותיהם של הכוזרים ובין השאר תיבחן השערה זו בשני מישורים: היסטוריונים ידונו בעדויות על ממדי ההתגיירות הכוזרית, וגנטיקאים יציגו מחקרים השופכים אור על מוצאם של יהודי אירופה וידונו באפשרות שחלק מהם הינם צאצאי הכוזרים.

פרופ' שאול שטמפפר, איש החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים ידון בשאלת יהדותם של הכוזרים ויספר על קושי לנוכח היעדר ממצאים ארכיאולוגיים שיכולים להעיד על אופי יהודי של הכוזרים, וכן היעדר התייחסות לכוזרים יהודים במקורות יהודיים במזרח התיכון, לבין מספר מקורות כתובים המתארים את התגיירותם של הכוזרים.

פרופ' שטמפפר סבור שאמנם קיימים מספר הסברים מאולצים לשאלות אלו אך "אבל אין צורך בהם. בדיקת המקורות הכתובים מראה שהם בחלקם דמיוניים (או מזויפים) והאחרים מתייחסים לשמועות ולא לעובדות". לדבריו "למעשה, אין מקור אמין אחד  לגיורם של הכוזרים, יש לראות את הסיפור כאגדה הדומה לזו של עשרת השבטים או נהר סמבטיון – סיפורים שמלמדים הרבה על המסַפרים אבל לא הרבה על המציאות. אם הכוזרים לא התגיירו, אין להניח שהשפיעו על מוצאם של יהודי מזרח אירופה".

כאמור, במהלך הכנס יציגו מומחי גנטיקה מחקרים העוסקים בסוגיה. בין השאר תרצה פרופ' אריאלה אופנהיים מהמחלקה להמטולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם, על העקבות הגנטיים של הכוזרים ביהודי אשכנז. פרופ' אופנהיים מספרת כי "מחקרים גנטיים בכרומוזום  Yהראו קרבה מרשימה בין יהודים ממוצא אירופי (אשכנזים) לבין יהודים מצפון אפריקה, ארצות הים התיכון, עיראק ופזורות אחרות. היהודים, ככלל, קרובים מאד לפלסטינאים ולאוכלוסיות מזרח תיכוניות אחרות, ושונים מתושבי הארצות מהן באו. ממצאים אלו מוכיחים את מוצאם המזרח תיכוני של היהודים ומצביעים על המשכיות גנטית בתפוצות למרות הניתוק הגיאוגרפי הממושך". לדבריה "על רקע זה נמצאה קבוצה גניאַלוגית, המהווה כעשירית מהיהודים האשכנזים, אשר קרובה גנטית לאוכלוסיות ממזרח אירופה והקווקז. מבחנים נוספים הראו ששורשיה של קבוצה זו במאות האחרונות של האלף הראשון לספירה. השערה אטרקטיבית היא כי  אלה הם צאצאי הכוזרים".

דבריה אלה של פרופ' אופנהיים הם צד אחד של סוגיה זו שתוצג ממספר זויות ופנים מחקריים. יוצגו מחקרים נוספים הנמורים על קשר תורשתי בין יהודי עיראק ואשכנז. "למעלה מ- 40 מחלות תורשתיות תוארו ואופיינו עד כה בעֵדות הספציפיות השונות של עם ישראל.  קיום אבות מייסדים שאצלם קרו המוּטַציות, שעור גבוה של נישואי קרובים, ו"צווארי בקבוק" דמוגרפיים אחראים לשכיחות הגבוהה של המחלות.  שתי מוטציות בגורם הקרישה XI אחראיות לנטיה שכיחה  מאוד לדמם באשכנזים, ואחת מהן מצויה בשכיחות גבוהה גם ביהודים עיראקיים..  בדיקת האתרים הפולימורפיים ב- DNA של יהודים אשכנזים ועיראקיים העלתה זהות מוחלטת, מה שמעיד באורח חד משמעי שהמוטציה קרתה באב קדמון משותף ליהודים העיראקיים והאשכנזים.  הערכת גיל המוטציה העלתה שהיא ארעה לפני כ- 2,500 שנים, והדבר מעיד על כך שמוצא האשכנזים הוא במאגר הגנים של העם היהודי במזרח התיכון", אומר פרופ' אורי זליגסון, מנהל מכון עמליה בירון לחקר קרישת הדם בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב והמרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר. את הנתונים הללו ואחרים נוספים יציג גם הוא בהרצאתו.