בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר עונש של 18 שנות מאסר בפועל על מיכאל פרץ אשר הורשע בהריגת החייל ניסן יגודייב במהלך קטטה בחודש מרץ 2009.
פרץ הורשע, לאחר שבית המשפט דחה את גרסתו לפיה ההריגה בוצעה מתוך הגנה עצמית, וקבע כי במהלך הקטטה הוא לא עמד בסכנה מצידו של יגודייב. בית המשפט אף דחה את גרסתו של פרץ בנוגע להשתלשלות העניינים שקדמה לפרוץ התגרה.
בטיעונים לעונש הזכירו סנגוריו של פרץ את נסיבות חייו הקשות, ובין השאר את העובדה שבהיותו בן 3 היה עד לנסיון של אביו לרצוח את אימו, לאירועים טראומטיים נוספים שעבר בילדותו ולהתמכרותו לסמים.
התביעה טענה מנגד, כי פרץ הגיע למקום כשהוא מצויד בסכין, חיפש את המנוח, שלף לעברו את הסכין ודקרו בלבו. וכי בנסיבות העבירה, כפסע בינה לבין רצח. היא ציינה שעוד בהיות הנאשם קטין הוא הפגין אלימות ותוקפנות כלפי אחרים ולחובתו הרשעות במגוון עבירות.
כאמור גזר הדין שקבע השופט קרוב לעונש המקסימלי לעבירת ההריגה, תוך שהוא מציין כי "הריגת אדם היא מהחמורים והקשים שבמעשים, מהבחינה האנושית, המוסרית והחוקית. התוצאה הפטאלית היא מוחלטת. אין בה שיעורים והיא איננה ניתנת לשינוי או לריכוך. היא כרוכה באובדן ובכאב וצער עצומים והיא פוגעת במעגלים רחבים".
השופט הוסיף, כי "נסיבות ההריגה כאן מצדיקות בעיני הטלת המאסר המירבי הקבוע לעבירה. אולם, אני לוקח בחשבון שהנאשם כבן 24 ונסיבות חייו – כמפורט בתסקיר שירות המבחן, קשות. בנוסף, התביעה ביקשה להטיל על הנאשם מאסר שיהיה "קרוב לעונש המקסימאלי הקבוע בחוק" ואין זה ראוי שבית המשפט יטיל עונש חמור מזה שהתביעה ביקשה.