בעוד הציבוריות הישראלית נדהמת מפרץ הדיבור הלא מוכר של ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, בעיקר לנוכח תדמיתו כראש מוסד מוצלח, מערער ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי על עצם הקביעה שאכן מדובר בראש מוסד טוב כל כך, ואף מזכיר מאמר שפרסם הוא עצמו לפני כארבע שנים ובו הוכיח את כשלונותיו המבצעיים והמודיעיניים של דגן. ביומן ערוץ 7 הוא נזכר במאמר ההוא ומוסיף עוד כמה עידכונים מימים אלה.
בראשית דבריו מזכיר יצחקי כי דגן התמנה לאחר כהונתם הלא מוצלחת, לדבריו, של יתום והלוי, והתקווה למפנה דרמטי שישיב את המוסד לימי תהילתו הגדולים הייתה רבה, אולם לא כן היה.
יצחקי מזכיר את התגלית שהרעישה את העולם בשנת 2004 בדבר התקדמותה של לוב לעבר נשק גרעיני, עבודה שנודעה אך ורק על ידי המודיעין האמריקאי, ולמוסד הישראלי לא היה על כך כל מידע. לטעמו ראוי היה רק בשל כשל זה לערוך דינוי דרמטי בצמרת המוסד.
לכך הוא מוסיף את התייחסותו של דגן לגרעין האיראני, כאשר ב – 18.12.06 הופיע דגן בועדת החוץ והביטחון של הכנסת ומסר לחבריה הערכה עדכנית על סכנת הגרעין האיראני:"איראן לא צפויה להשיג טכנולוגיה גרעינית בתוך שלושה חודשים, כפי שרמז נשיא איראן". זאת בעוד איראן מתקדמת בצעדי ענק לקראת נשק גרעיני מתוחכם במספר מסלולי פיתוח וייצור מקבילים. לטעמו, דגן כמו אחרים, בלע את הפיתיון האיראני כשהתייחס לכור בבושאר ולמתקן בנתאנז בעוד להערכתו של יצחקי מדובר במסלול הטעיה בלבד שנועד להסית את תשומת לב העולם מתכנית הגרעין האמיתית המתקדמת בשישה או שבעה מקומות אחרים.
יצחקי מזכיר את דבריו של דגן בימים האחרונים ולפיהם הוא עצמו מונע מראש הממשלה נתניהו ומשר הביטחון מהלך צבאי נגד איראן, לטעמו של יצחקי מדובר בטעות חמורה לא רק בשל עצם הדיבור על כך אלא בשל המעשה עצמו.
בהמשך דבריו מתייחס יצחקי גם לחיסול מבחוח, חיסול שאמנם הצליח, אך חשף קבוצה גדולה של סוכני מוסד ובמקביל גם את שיטות העבודה של המוסד. לטעמו גם באירוע זה יש די כדי לראות בדגן ראש מוסד כושל.
אם כן, כיצד זכה דגן לתדמיתו כראש מוסד מוצלח כל כך? יצחקי משוכנע שאחראים לכך קודמיו וכישלונותיהם המבצעיים. הוא מזכיר בהקשר זה את כישלונות המוסד בימי דני יתום, הן בפרשת משעל, הן בפרשת כשלון ההאזנה בשווייץ, בקפריסין ואירועים נוספים, חלקם אסורים לפרסום. כמו כן הוא קובע כי אפרים הלוי היה "דיפלומט ולא איש מקצוע", עובדה שהובילה לתקווה שדגן, איש המבצעים מעזה, מקים סיירת 'רימון', יידע להשיב למוסד את תהילתו מימי קדם, תקווה שלדבריו כאמור, התבדתה.
להערכתו של יצחקי כאשר ייחשף מלוא הכישלון המודעיני מול האיראנים יתבררו דברים חמורים ביותר. למיטב הערכתו כבר כעת יש לאיראנים פצצה גרעינית וכעת הם עמלים על מיזעורה ויכולת הנשיאה שלה בטילים איראניים.
ומה באשר לאותה הילה ידועה של המוסד בקרב ארגוני ביון ומודיעין בעולם? יצחקי קובע כי תהילה זו הייתה קיימת בשנות השבעים והשמונים, אך התמוססה בעשורים האחרונים והפכה את המוסד למזולזל בעיני גורמי ביטחון בינלאומיים המתייחסים אליו כמועמד מסוג ב' לשיתוף פעולה.