בועידת המפד"ל השמינית שהתקיימה השבוע דיברו הרבה על אחדות הציונות הדתית, אבל באותה שעה קיבל יו"ר המפד"ל, ח"כ אורלב מכתב קשה מחברו לסיעה השר הרשקוביץ שהאשים אותו בדרדור המפלגה, בחתרנות ובמניעת יכולת הנהגה מכל ראשי הסיעה מאז ימי השר שאקי ז"ל. ביקשנו מאורלב התייחסות לוועידה, למטרותיה וגם למכתב הנדיר בחריפותו.
השבוע קיימת את ועידת המפד"ל השמינית. איך אתה מסכם את האירוע?
"הופתענו לטובה. אחרי שנתיים וחצי שפעילות הועידה הייתה משותקת היה לנו ספק אם החברים עדיין רוצים להיות שותפים, והנה הגיעו למעלה משני שליש מחברי הועידה, למעלה מ-650 חברי וחברות הועידה הגיעו. היה דיון מאוד רציני ואני חושב שקיבלנו את ההחלטות הנכונות".
בוועידה ניסית לקדם שוב את רעיון הריצה המשותפת ברשימה אחת עם 'האיחוד הלאומי'.
היום ברור לכולם שהפיזור של 14 חברי כנסת סרוגים וסורגות ב-7 מפלגות גורם נזק גדול מאוד למדינת ישראל. אנחנו הרי רוצים לדאוג למדינה כולה ולא רק למשפחת הציונות הדתית. יש חשיבות רבה לגודלה של המפלגה כשרוצים להשפיע והיה לנו ניסיון טוב מאוד בכנסת ה-17. הייתי אז מיוזמי הרשימה המשותפת וקיבלנו כמעט 10 מנדטים והיינו מאוד משמעותיים. שלוש שנים אחר כך ניסינו להקים מפלגה משותפת ולצערי האיחוד הלאומי פילג אותנו ברגע האחרון וזה נכשל. לכן נכנסנו למערבולת מאוד לא נעימה. צריך לשקם את הדברים, לחדש את פעילות המפלגות השונות ולגשת בצורה רצינית לגיבוש רשימה משותפת. זה עתיד הציונות הדתית. רשימה משותפת תביא לכך שבוחרים שרוצים להשפיע על דמותה של המדינה לא יצטרכו את הליכוד או ישראל ביתנו אלא יראו בנו כתובת משותפת ומאוחדת".
כלומר ההבדל העקרוני הוא אם רצים כסיעה או כמפלגה, כסיעה זה אפשרי כמפלגה עדיין לא.
"צריך לחזור לניסיון החיובי המוצלח של 2006 ולא אחרי הניסיון הכושל של 2008. כנראה שהציבור שלנו עדיין לא בשל למפלגה אחת. כנראה שעדיין רוצים לשמור על האידאולוגיה שלו ועם זאת גם על האחריות המשותפת בכנסת. בלהתפלג אנחנו אמנים. מאז הפילוג עם התחיה התפלגנו למעלה מעשר פעמים. גרמנו לנזק עצום למדינה ולערכים של הציונות הדתית. יכולנו להיות היום 14 או 17 מנדטים ולנהל את המדינה ולא להתחנן לשר הביטחון על כל תב"ע וכל הקפאה”.
אתה מדבר על האחדות הכללית, אבל מה קורה במפלגה אצלך. ראינו את מכתבו השבוע של יו"ר הבית היהודי, השר הרשקוביץ אליך.
בסוגיית האחדות אין בינינו מחלוקת. אולי בגלל הניסיון העודף שלי אני יודע שהחוק לא מכיר בסיעות לצורך התמודדות בבחירות. רק מפלגה יכולה להתמודד לכנסת. המפלגה היא 'מפד"ל', והבית היהודי הוא הסיעה של המפלגה. זו הסיבה שצריך לשקם את הצד המפלגתי כדי שהוא יוכל לקבל בבוא השעה את ההחלטה על הליכה משותפת. בתוך המפלגה יש חילוקי דעות על יחסי מפלגה-סיעה. אני מקווה שנתגבר עליהם. קידמנו בוועידה את פתיחת השורות כדי שציבור נוסף יוכל להתפקד לבחור ולהיבחר.
ובכל זאת, תוכל להתייחס לתוכנו של המכתב הזה?
"חס וחלילה. אני לא פועל זבל ולא מנקה ביוב. תעזבו אותי מהשטויות האלה. נבחרתי כדי להוביל אחדות בציונות. לטפל בזהות היהודית של המדינה, בחינוך, במצוקות. זו בושה וכלימה שבציונות הדתית יורדים לשפל הזה. לא תצליח לגרור אותי לביוב הזה..."
ובכל זאת, יש כאן האשמות כלפיך...
" לא תצליח. אני שקוף שנים לא מעטות כלפי הציבור והציבור לא צריך לקרוא מכתבים כאלה ואחרים. הציבור שומע, מקבל דיווח והוא ישפוט. שני אתרי אינטרנט ערכו סקר וראה פלא – אני זכיתי במקום הראשון. הרי כל הוויכוח הוא על שיתוף הציבור. אי אפשר למשוך את הזמן. בתוך שנה או שנה וחצי יהיו בחירות. איך נתכונן אם לא נתחיל כבר היום במפקד לשיקום סניפים ורתימת הארגונים. אני מציע להפסיק לעסוק בכל הדברים הקטנים הללו".
הם אומרים שהשיקום הזה שאתה מנסה לקדם נעשה על בסיס המתווה הישן והאנשים הישנים
"גם אם יגידו שקר אלף פעמים זה לא יועיל. הרי הועידה החליטה בסעיף הראשון שלה לפתוח במפקד, לקיים בחירות פנימיות חדשות ולבחור מחדש מוסדות, אז איך אפשר להגיד 'ישן' 'ישן' 'ישן', כשאנחנו המפלגה היחידה בציונות הדתית שקוראת למפקד? יתכן שבעיני מישהו מתוכנו זה לא מוצא חן. הוא הוצנח בפעם הקודמת ורוצה להיות מוצנח גם הפעם. נוהל החירום של הפעם הקודמת לא יחזור על עצמו. אנחנו צריכים לעמוד במבחן הציבור. החלטנו שהולכים לרשימה משותפת, החלטנו שהיו"ר ייבחר בפריימריז. איך אפשר להדביק לנו כל מיני שקרים? הרי היו שם 650 חברים. עיני העם ראו. לטעון שהכול ישן והמפד"ל התפרקה זה הכול הבל. היה שם דיון מפרך וארוך. כל אחד יכול היה לדבר. הייתה דמוקרטיה".
והיה גם אירוע אלים
"כן. היה אירוע חמור מאוד. כבר בבוקר קיבלנו ידיעה על כך שקבוצת צעירים רוצה לפוצץ את הועידה. אולי מישהו מימן אותם, ואני משאיר ליד הדמיון לחשוב מי עשה את זה. ביקשתי מהדובר שלי שיבדוק איתם אם זה נכון, אמרו לו שלא. אם הוא היה פונה הוא היה מקבל את רשות הדיבור. אבל הם נכנסו ולא הייתה לכך שום מניעה, אבל התברר שהם באו להפריע לנאומים. הם התבקשו לצאת ולא רצו. הם רצו לעשות פרובוקציה כדי לפוצץ את הועידה. זו אלימות בוטה. זו הייתה מטרתם אז הם הוצאו החוצה. צריך להוקיע ולהקיא התנהגות כזו. הטענה שלהם לאלימות היא ממש טענת הקוזק הנגזל".
אני חוזר לדברי ההסבר שלך על יחסי המפלגה והסיעה. היום אתה והשר הרשקוביץ זה שני גופים שונים?
"לא..."
הוא הרי לא היה בוועידה.
"הוא גם לא היה בישיבת הסיעה כשסגני הערים ביקשו לדבר עם חברי הסיעה. גם אז הוא לא הגיע. אני מציע לשאול אותו. המפד"ל חזקה יותר מכל האישים והמשמיצים למרות שזה מאוד מעניין לרדת לרמות האישיות. אני מבקש להתמודד בקלפי, מה שאף אחד מחברי לא עשה".
אתה רואה את המפלגה מסוגלת לחזור לפעילות משותפת אחרי מכתב כזה של השר הרשקוביץ?
"אני משרת ציבור ושם בצד את העניינים האישיים. בכל דבר שיש צורך לשתף בו פעולה לטובת הערכים של הציונות הדתית, המדינה וערכי תורה ועבודה, אשתף פעולה עם כל אדם ולא משנה מה הוא אומר עלי. לא יסיטו אותי מדרך האחריות והשליחות הציבורית".
תקן אותי אם זיכרוני מטעה אותי, אבל נדמה לי שבימי טרום הבחירות הקודמות, ימי תכניות האיחוד הגדול אמרת שבמידה והאיחוד הזה לא ייצא לדרך המפד"ל לא תהיה קיימת עוד?
"מה פתאום. זו טעות גדולה מאוד, אבל יתכן ששקר שאומרים אלף פעמים נקלט. המפד"ל הייתה מוכנה להתפרק רק אם תהיה מפלגה מאוחדת חדשה והמפלגה הזו לא הוקמה ולכן המפד"ל קיימת וכך גם תקומה ומולדת. את כל הועידה קיימנו רק עכשיו בגלל שחברינו אורבך והרשקוביץ התווכחו אם המפד"ל קיימת או לא. אמרתי להם 'בואו נעזוב את השאלה הזו. בואו נבנה את העתיד. נבנה מחדש את המוסדות'. גם לפי חוקת המפד"ל בכל חמש שנים צריכות להיות בחירות ועברו כבר שש שנים. גיליתי סבלנות כדי לשמור על אוירה נעימה וללא מחלוקות. אני בטוח שבסופו של דבר נגיע לזה. כשהדמוקרטיה של הציונות הדתית תצא לדרך כולם ילכו בכיוון הזה. לגבי הצורך במפקד אין מחלוקת, לפחות לא עם ח"כ אורבך. זה יגיע ונגיע להבנות. כל העניינים האישיים וכל המכתבים לפח הזבל. זה לא מעניין אף אחד".