במושבה כינרת, לחופיה השלווים של הימה-של-המדינה, מחזקים התמרים של משפחת שניידמן את זיקתם ותשוקתם לאדמה עליה התיישבו לראשונה כחלוצים בראשית המאה הקודמת. כשחלוצי "כנרת" תרו אחר ענף חקלאי שישרוד בגבורה את האקלים החם והקשה השורר באיזור, נראה התמר כפתרון המושלם. אולם הפרי שצמח באיזור בימים עברו, נעלם באורח מסתורי וניתן היה לאתרו רק במחוזות רחוקים ובלתי נגישים עבור העם היושב בציון, כמו מרוקו, עיראק או קליפורניה. שליח סודי שיצא לעיראק ושב עם זנים משובחים של הפרי, הביא עימו את הבשורה, והשאר, כמו שאומרים- היסטוריה....
חגיגת טעימות וסיפורים מתובלים בפיקנטריה מקומית
מרכז המבקרים "תמר בכפר" הפך זה מכבר למוקד עליה לרגל לכל מי שמחפש לטעום את הצפון ולכל מי שפשוט רוצה ליהנות כמה שעות מחוויית פנאי ייחודית שמערבת את כל החושים. תמר בכפר, החנות המיוחדת של משפחת שניידמן אשר התיישבה במושבה כנרת בשנת 1908, היא תוצר של יותר מ-100 שנות עיסוק בחקלאות ישראלית ציונית והיא הרבה מעבר לעוד חנות. המבקרים בתמר בכפר מוזמנים לטעום ולבחור ממיטב תנובת הצפון, תה צמחים נפלא, תבלינים בתפזורת, יינות, קונפיטורות ביתיות, שמנים, מיצים, רטבים, פירות יבשים, וסלסילות שי עשירות. בצד חוויית הביקור בחנות, פועל במתחם מרכז המבקרים המספר את סיפור המושבה כינרת והאזור כולו דרך סיפורה החוייתי האישי של משפחת שניידמן והתמרים. במקום מוקרן סרט קצר ובו סודות גידול התמרים לסוגיהם בשילוב עם הסיפור המשפחתי המרתק של השניידמנים מתחילת ההתיישבות בגליל ועד היום. המתחם, השוכן בצל מטע תמרים רחב ידיים, עבר לאחרונה שיפוץ ומתיחת פנים עיצובית מרשימה. במקום מתקיימות גם טעימות יין משובחות, שוק תבלינים תוסס, אירועים משפחתיים ומפגשי קבוצות, סדנאות יצירה והרצאות על קפה ומאפה. תמר בכפר הוא מקום טוב ליהנות מהרוח הצפונית, מאירוח באווירה בייתית חמה, מטעמים וריחות "של פעם", מפיקניק באוויר הפתוח בפינת ישיבה מוצלת ופאסטוראלית שבכניסה למתחם ומרחש כפות התמרים המתנגנות ברקע. המבנה הכפרי של "תמר בכפר" משקיף אל נוף כנרת ומשובץ צמרות דקלים.
הנשים של "תמר הכפר": משמרות את הערבות ההדדית
שתי נשים בנות משפחה אחת, ענבל ולילך, חדורות תעוזה וחדוות יצירה, הן שעומדות מאחורי המיזם "תמר בכפר". את אורחי מרכז המבקרים שהקימו במושבה, הן מארחות בחן עטוף בשורשיות עמוקה. היזמות הברוכה של ענבל ולילך, אשר השכילו להתחבר עיסקית לעשייה החקלאית העניפה של המשפחה, היא שהפכה את "תמר בכפר" מבור תחמיץ שניצב בצד רפת המשפחה בסמוך לחלקת התמרים לחנות מטריפה המציעה שפע מוצרים ארצישראליים מרגשים מלאי צבעוניות, טעמים וניחוחות.
ענבל (54), הבת הבכורה למשפחת שניידמן, נשואה לאילן גולדשטיין, אותו הכירה בתקופת השירות הצבאי, תל אביבי לשעבר שעזב בעקבותיה את הכרך האורבאני הגדול, ביצע מטאמורפוזה והפך לחקלאי מן השורה המרכז את שלל ענפי החקלאות של המשפחה- רפת חלב, בננות, תמרים ומנגו. הזוג חובק 3 בנות.
"הייתה בבית ציפייה גדולה מאוד שאשוב למשק ולחקלאות", מספרת ענבל. "אולם הצעד הזה נבע גם מחיבתי העזה לכנרת ולעשייה החקלאית".
לילך (44) גדלה ברחובות, ונשואה לרן שניידמן-אחיה של ענבל. גם במקרה זה נרקם סיפור האהבה בצבא, כאשר לילך שירתה כמדריכה בבית ספר שדה "כנרות" בעמק הירדן. רן ולילך חובקים בן ובת תאומים.
"תמר בכפר" הוקמה תחילה בצריף קטנטן ליד הבית, בכדי לתת מענה לדרישת המגזר הפרטי למוצרי התמר. השתיים, שהיו רחוקות מענף השיווק, פיתחו את המיזם לעסק של ממש, שהלך והתרחב לכדי מרכז המבקרים הצבעוני, המושקע והגדוש.
"בעוד שהקיבוצניקים מתרחקים בצעד בטוח מערכי הערבות ההדדית והשותפות, אצלנו במשפחה השותפות היא לחם חוקינו", מספרת ענבל. "כל ענפי החקלאות והחנות מנוהלים כעסק משפחתי בו מתקיים שיתוף מלא, וכל אחד תורם לפי יכולתו וזיקתו. אנו מתחלקים ברווחים, כמו גם בהוצאות או בחובות, וערבים זה לזה במלוא מובן המילה. דבר זה כלל אינו מובן מאיליו, וכרוך בלא מעט קשיים ובהרבה ויתורים". סוד ההצלחה, לדבריה, נעוץ בקשר המשפחתי החם והמחייב, המאפשר לשמר את השותפות בצורה טבעית וקלה יותר, בהשוואה לערבות ההדדית המלאכותית משהו ששוררת בקיבוץ.
מהרפת- לחנות: ההתחלה
"כל חיי הייתי חקלאית", מספרת ענבל. "חקלאות זה סיפור אהבה שנובע עמוק מבפנים. לחקלאות יש ערך מוסף, ולא רק הכסף מדבר".. משפחת שניידמן הייתה המשפחה הראשונה שפרשה מארגון הדקלאים, לאחר שלא ראתה בקשר הזה מספיק פרנסה. "כואב לראות שענפי החקלאות נרמסים ושעל מנת להתפרנס בכבוד צריך לפנות גם לאפיקים אחרים", היא אומרת. "עבדתי ברפת המשפחתית , ואהבתי את גידול היונקים. אני אוהבת חיות ומחוברת אליהם מאוד. הרעיון לפתוח את החנות התחיל כאשר בית האריזה הקטן של התמרים שהיה בבעלות המשפחה היה קטן מלהכיל את הדרישה של הלקוחות הפרטיים, שרצו תמרים אך לא יכולנו למכור להם. בתחילת הדרך היתה החנות מייזם קטן ושולי, שפתוח מספר מצומצם של שעות מידי יום. בהתחלה רצנו עם קרטון לפה וקרטון לשם, וכמו כל התחלה, לומדים את הנושא תוך עשיית שגיאות". גם לילך הגיעה לעבודה בחנות ללא ניסיון שיווקי מרשים, כשבאמתחתה תואר אקדמי ועיסוק בהדרכת טיולים מטעם קרן קרב. כשהחנות הפצפונת משכה עוד ועוד לקוחות ש"עלו לרגל", החליטו השתיים להשקיע בה את כל מרצן. עם תום שנת הפעילות הראשונה היתה החנות צרה מלהכיל את זרם הלקוחות שפקדו אותה, ויהודה האב לבית השניידמנים איתר את הפוטנציאל שבבור התחמיץ הניצב מיותם בסמוך הרפת. למרות החשש מתגובת המבקרים העירוניים לריחות הרפת האופייניים, הוחלט ללכת שבי אחרי החזון של יהודה- ולקבוע את מתחם "תמר בכפר" בנקודה שסומנה על ידו.
לילך: "בדיעבד זו היתה החלטה נהדרת. הגדלנו את החנות פי 5, והכנסנו מוצרים בעלי ערך מוסף, עם ייחודיות ועניין. מדפי החנות עמוסים כיום בתוצרת מגוונת שלא ניתן למצוא בכל סופרמארקט, בעיקר מתוצרת מקומית- הגליל, הגולן והעמקים. העזנו גם להביא דברים מיוחדים שידברו אל קהל התיירים הפוקד את המקום ולחשוף, במקביל, גם את הקהל הפריפריאלי אליהם".
מחנות- למרכז מבקרים
הלקוחות המתארחים בחנות רוכשים, במקביל לשפע המוצרים, גם חוויה תיירותית של ממש. "חשוב לנו לתת ללקוחות את התחושה שזה בסדר לבוא לבקר גם אם לא קונים", אומרת לילך. "תמר בכפר" הפכה למקום בילוי משפחתי שכדאי לפקוד בשבתות, להגיע עם הקטנים, לצפות בחליבה ובעגלים הקטנים ברפת. ההסברים המפורטים והמחכימים על ענף התמרים, סיפורי המשפחה החלוצית, שולחנות הטעימות, פינות הישיבה ופעילויות הקונספט המתקיימות ב"תמר בכפר" מעת לעת- כל אלו הביאו את "תמר בכפר" להפוך מחנות עמוסה סחורה- למרכז מבקרים המזמן חוויה.
עוד קצת על "כנרת"
המושבה "כנרת" נוסדה ע”י פיק"א, כישוב חקלאי שהחל על בסיס של פלחה חרבה והפך במשך השנים לישוב חקלאי פורח. במרכז המושבה מצויה חצר כנרת, המקום בו נרקמו הרעיונות שנתנו תנופה לישובי ההתיישבות העובדת. בשנים האחרונות משנה הישוב בהדרגה את אופיו מישוב חקלאי מובהק לישוב קהילתי הכולל כיום כ 150 משפחות. במושבה מוזיאון וארכיון הנותנים ביטוי לימי הבראשית, וכן מוזיאון האסם הכולל את תצוגת כלי המשק המשפחתי במשק בלינקוב. אתרי המושבה כוללים את שמונת בתי המייסדים, החומה המקיפה, בניין בית הספר והמרפאה ובית חוות טריידל עליו כתב המשורר יעקב פיכמן את שירו הידוע: ”על שפת ים כנרת ארמון רב תפארת”.