בכורת המדרשות, מדרשת עין הנצי"ב, חוגגת 25 שנים להווסדה. באסרו חג פסח האחרון התקיים אירוע חגיגי בו פתחה המדרשה את חגיגות החצי יובל להקמתה.
בראיון מיוחד לערוץ 7 לכבוד חגיגות ה-25, סיפר ראש המדרשה, הרב אביה רוזן כי "המדרשה קמה מיוזמה שבאה דווקא מלמטה - מבנות שחשקה נפשם בתורה ורצו להצטרף לישיבה קיימת".
הרב רוזן ציין כי הם נענו בשלילה, אך בכל אופן הפרוייקט יצא לדרך, "אף ישיבה לא הסכימה לקלוט אותם כולל ישיבת הקיבוץ הדתי ואז אמרו להם שיארגנו להם שיעורים ואכן כך היה והעסק התמסד. אם בד"כ קם מוסד ואז יוצקים לתוכו תוכן, כאן יצקו קודם את התוכן ואז הקימו את המוסד בעמק בית שאן".
הוא סיפר כי תכנית הלימודים במדרשה דומה לזו אשר לומדים הבנים בישיבה, לימודים הכוללים גמרא, הלכה ומחשבה, "המטרה היא לתת לבנות את ההזדמנות ללמוד תורה. המאפיין את בית המדרש הנשי מחולק לשתי קטגוריות, האחת היא הדינמיקה והמוזיקה של לימוד שונה - אין נצחנות ווכחנות כמו אצל הגברים ש"מנצחים זה את זה בהלכה". דבר נוסף הוא שבתי המדרש הנשיים הם קצרי טווח ולא כמו אצל הגברים - עדיין אין מקום שמציע לבנות לשבת לאורך זמן ולצאת תלמידת חכם".
"המדרשה פה היא אחת מ-3 המוסדות היחודיים, המציעים שילוב לבנות דתיות. בחורה יכולה להגיד שהיא משרתת בצבא או שירות לאומי או לא משרתת בכלל, אך אצלנו מציעים להן שילוב, בו בת לומדת בבית המדרש בכל העומק האפשרי ומשרתת בשירות צבאי מלא בכל הרצינות האפשרית. זאת מתוך תפיסה של שליחות דתית מלכתחילה, לא כפשרה ולא בגמגום ואם תרצה תקרא לזה ישיבת הסדר לבנות".
הרב רוזן הסביר כי התכנית במדרשה משלבת את הלימוד והצבא. בת מגיעה למדרשה לתקופה של שמונה חודשי לימוד לפני השירות, לאחר מכן היא יוצאת לשנתיים שירות צבאי מלא כשבאמצעו היא חוזרת לחודשיים למדרשה ובסיומו של השירות היא חוזרת לעוד חודשיים של לימוד.
כתנועה שרואה את עצמה שייכת באופן מלא למדינת ישראל ולמוסדותיה, איך אתם מתמודדים עם הקונפליקט מול פסק הרבנות הראשית האוסר על בנות לשרת בצבא?
"התשובה היא שהפסק צריך להתעדכן", אמר הרב רוזן והדגיש, "ולא כאמירה רפורמית או קונסרבטיבית, אנחנו רואים עצמנו אורתודוקסים לכל דבר ועניין, אבל הפסק ניתן באותו זמן, לאור מציאות מסויימת שהיו בעיות של צניעות. החדשנות היא דווקא הפסק שניתן אז ולא מה שאנחנו אומרים היום, כעת יש להתייחס למציאות כמו שהיא היום".
הרב רוזן הסביר שהפסק פורסם בשל בעיות צניעות והיום המצב שונה לאין ערוך, "הדיון ההלכתי על כך שהאשה בצבא נמצאת תחת חסותו של גבר, מגיע בשל התפיסה אודות מקומם של נשים ביהדות. הפסק אז לא היה עקרוני נגד הליכה לצבא, אלא בגלל נקודות מסויימות שהיום לא קיימות".
"באותה מידה הרב אברהם שפירא זצ"ל והרב הרצוג זצ"ל הטילו ערפל כבד כנגד שירות לאומי. אלא שחלק מהרבנים אמרו שבנושא זה לא נקבל את פסק הרבנים כי הסיטואצתיה לא אותו דבר. זו טעות נפוצה לומר שיש פסק נגד שירות צבאי - אין פסק נגד יציאת בנות לשירות נקודה. וכל מי שיוצאת לשירות לאומי נמצאת באותה סירה של שירות צבאי".
באשר להכנת הבנות במדרשה אמר הרב רוזן, כי הם מחנכים את הבנות ללכת לצבא לא מתוך פשרה ומרדנות, "בת שרוצה ללכת לצבא שתלך מתוך שליחות דתית לכתחילה או שלא תלך בכלל, ללכת מתוך פשרה או מרידה זה לא טוב. הצבא הוא מקום התמודדות רוחנית לבנות ובנים ולולא מטען אידיאולוגי של 'לכתחילה' קשה מאוד להתמודד. אבל גם כשאני הולך לצבא אני מתמודד עם הריגת אנשים זה לא יותר קשה? ולמרות שזה להגנת המדינה, עדיין זה צורב את הנפש לא פחות מסוגיות צניעות. ולמה אנחנו עושים את זה? מתוך שליחות, כך אני אומר לבנות ללכת מתוך שליחות".
לסיכום, סיפר הרב רוזן את חזונו לחצי יובל הבא, "עידן מסויים של תחילת הדרך סומן ב-25 שנה הראשונות - לפתוח את דלתות בתי המדרש לנשים וזה נעשה. היעד הבא הוא להפוך את זה למשהו הרבה יותר עמוק ורחב - ארוך טווח. היעד הוא להצמיח מנהיגות רוחניות וזה יעד שיכול לצמוח מתוך מערך בו לומדות בנות רבות. איפה נהיה עוד 25 שנה? שאלה טובה".