לפני ימים אחדים הודיעה המדינה לבג"ץ על כוונתה להרוס 3 מבנים בישוב מגרון שבבנימין. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם שוקי סט, מראשוני המשפחות המתיישבות במקום, שסיפר על העובדות המשפטיות הבלתי ידועות לציבור, ומסתבר שגם ללא מעט נבחרי ציבור שרק עכשיו מתחילים לגלות את פניה האמיתיים של הפרשה.
בראשית דבריו מזכיר סט כי מגרון הוקמה בשנת 1999 על ידי חבורת צעירים ובראשם איתי הראל, כאשר מאחורי המהלך עומדים כלל הגופים המיישבים, ומאז ההקמה זכה המקום להאצה בפיתוחו כאשר כביש מוסדר נסלל למרום, חשמל חובר לישוב ועוד, וכל זאת בסיוע ממשלתי מוסדר, "באנו בשם המדינה ואף אחד לא אמר לנו שיש בעיה משפטית כלשהי".
עוד מבהיר סט ומדגיש כי הבעיה המשפטית שבעטייה מתכוונת המדינה להרוס שלושה מבנים ואולי אף מעבר לכך חורזת את כלל ההתיישבות ביהודה ושומרון, "זו לא בעיה פרטית של מגרון. בעיית הקרקעות הפרטיות קשורה לכל הישובים. אפשר לעיין בספר של שלום עכשיו 'עברה גוררת עברה' ולראות שם את תצלומי האוויר של כל ישוב וישוב ולהבין ששמונים וחמישה אחוזים מבית אל, תשעים אחוזים מעפרה, שמונים וכמה אחוזים ממעלה אדומים ועוד הם אדמות פרטיות".
לדבריו ב'שלום עכשיו' כבר מוכנים הבג"צים הבאים על שאר יישובי יו"ש, ובמידה ויתברר שבית המשפט מגבה את המהלך מול מגרון תישלפנה העתירות הבאות בדרישה להרוס עוד ועוד ישובים "בשיטת הסלאמי", כהגדרתו. "זו סוגיה שיש לבחון אותה בהיבט הכללי של כלל ההתיישבות. זה או כל ההתיישבות או כלום..."
בנוסף לדברים מדגיש וקובע סט כי הבעיה המשפטית פתירה ובקלות יחסית שכן "אין מאחורי הטענה הרבה", כלשונו. הוא מציין שהקרקעות במגרון לא נרכשו ולא עובדו על ידי ערבים ותצלומי אוויר מלפני כשלושים שנה מוכיחים שאכן מדובר באדמה ריקה. בהקשר זה הוא מזכיר טענה של ערבים שדרשו פיצויים על כך שאינם יכולים לעבד את הקרקע במקום. המדינה השיבה להם שאין בסיס לטענתם שכן האדמות מעולם לא עובדו ואין כל הוכחת בעלות ערבית עליהם. כלומר גם המדינה עצמה מבינה שהמקום חסר בעלות פרטית וכשהטענה המשפטית הייתה נגדה ידעה לטעון בדיוק את אותן טענות שהיום טוענים אנשי מגרון מול עתירת 'שלום עכשיו'.
"אם הדיון יגיע לבית משפט שלום, שבו ניתן להציג הוכחות ולא כמו בבג"ץ, נוכל להראות שאין מסמך רכישה או הורשה כלשהו", אומר סט ומוסיף לספר כי כאשר ביקשו להוכיח טענות בבית המשפט נאמר להם שהעניין נידון בבג"ץ ועל כן אין מקום לדון בסוגיה במסגרת משפטית אחרת, אולם כאמור, בבג"ץ לא ניתן להציג את ההוכחות.
באשר לטענות עצמן סביב שלושת המבנים אותם הודיעה המדינה שבכוונתה להרוס, מספר סט, כי מתוך כשבעים חלקות שעליהן הוקם הישוב מצאו אנשי 'שלום עכשיו' שש חלקות בעייתיות לכאורה, ועל בסיס קביעה זו עתרו באופן ממוקד בדרישה להרוס את שלושת המבנים, אולם מהר מאוד התברר שהמבנים בנויים על חלקות אחרות לחלוטין והחלקות הבעייתיות המדוברות אינן מאוכלסות.
משהתברר כך משכה 'שלום עכשיו' את העתירה כיוון שאנשיה הבינו שבדיון משפטי היא צפויה להידחות. העובדה הזו לא שינתה דבר מתוכניותיה של המדינה שכאמור הודיעה לביהמ"ש על הכוונה להרוס את המבנים בתוך 45 יום. כמעט ניתן להגדיר זאת – המדינה התנדבה להרוס את המבנים מבלי שהוכרחה לכך.
בנוסף מציין סט שעל פי ניסיון העבר הרי שגם אם הטענות היו נכונות ואכן היו טענות בעלות קבילות מצידם של הערבים, הרי שלמתיישבים במקום עומדת טענת תום הלב וחוסר הידיעה, שהרי "המדינה לא ידעה שיש בעלים, ואין לנו כל כוונה לגנוב את הקרקע", במציאות שכזו "רשאי בית המשפט לגזור פיצויים ולא להורות על הרס או פינוי".
כעת, אומר שוקי סט, כאשר אין עתירה כי 'שלום עכשיו' משכו אותה, ואין פסק דין חלוט של בג"ץ, כל שנותר הוא הסכמה מוסרית של המדינה לבצע את ההרס גם מבלי שיש מי שמחייב מהלך שכזה. מכיוון שכך מאמינים במיגרון שניתן יהיה למצוא את התואנה שתביא את ביטול מהלך ההרס.
בימים אלה עמלים אנשי מגרון להציג את הנתונים בפני אישי ציבור, חברי כנסת ושרים בכדי שאלה יפעלו בכל דרך כדי למנוע את ההגעה ליום ההריסה. לדברי סט קיימת כיום נכונות של אישי הציבור להיחשף לפרטים שעד היום לא ידעו אותם, ולהערכתו במידה ויהיה לחץ ציבורי חזק דיו המהלך יימנע.
הוא מדגיש שאין כל כוונה לדבר על 'איך ייראה יום ההרס' כיוון שמבחינתם המאבק הוא למנוע את ההגעה אליו. "אף אדם נורמאלי לא מתכנן את ההלוויה שלו עצמו. אנחנו עושים מאמץ שלא להגיע לאותו יום פקודה".