למעלה מ-20 רבני שכונות וקהילות ברחבי הארץ סיימו לאחרונה תכנית ייחודית בנושא "הלכות גרות" שאורגן על ידי "בית מורשה". ייחודיותו של הפרויקט נובע מכך שהוא פונה לרבני שכונה וקהילות ולאו דווקא לבעלי תפקידים במערך הגיור.
"מתוך הרצון להכיר את המציאות עם הלינה בעומקה של הלכה, קם בית המדרש להלכות גרות. האחריות המוטלת על רבני הקהילות ובני התורה שיכולים להיות לעזר לציבור העולים הביאה את החבורה לכלל התגבשות ולימוד בצוותא של ההלכה במקורותיה עם בירור וליבון המציאות", הסביר הרב חיים אירם מנהל הפרויקט.
עוד הוסיף הרב אירם, "על מנת לדון דין אמת לאמיתו נחוצה ידיעת המציאות לא פחות מידיעת ההלכה, ואף לכך הוקדשו שעות רבות במהלך מפגשי החבורה, למפגשים עם העוסקים במלאכת הגיור בצדדיה השונים".
במסגרת פעילות בית המדרש, דנו הרבנים בסוגיות אקטואליות ופרקטיות איתן הרבנים מתמודדים בקרב קהילותיהם: גיור קטינים, מה מעמדו ההלכתי של בן המתגייר?, האם גר יכול להיות דיין בית הדין לגיור?, תפקידו של בית הדין לגיור, האם להתיר ברית מילה לבן של נכרייה ויהודי, מצב הסוציולוגי של העולים, עלייה מאתיופיה, בירור יהדות מערך החוקים של מדינת ישראל בתחום הגיור- פקודת ההמרה פסיקות הבג"ץ, חוק השבות, גיור בחו"ל איך מאבחנים את נטישת הנצרות בקרב גרים שבאים מהעולם הנוצרי ועוד.
הרב אירם הסביר כי אין בעיסוק ב"הלכות גרות" רק משום עשיית חסד עם המתגיירים ומשפחתם, אלא גם דאגה לעם כולו: "מאות אלפים שאינם יהודים על פי ההלכה אסור שיהיו חלילה במילכוד הלכתי שאין לו מוצא - השלילה שברשימות יוחסין מחד גיסא, השלילה שבהנהגת 'ברית זוגיות' כזו או אחרת מאידך גיסא, ואם אף הגיור יהיה חסום בפני המבקשים – יובילו לאסון חברתי שאי אפשר להפריז בנזקו.
לטעמו, העולם ההלכתי הרבני אינו רשאי להתעלם ממציאות זו, והוא נדרש להיות לעזר לחפצים לחזור ולהתערות בשלמות בעם היהודי, בתמיכה פיזית וחברתית ממש, ובסיוע לגיור על פי ההלכה. העיסוק בהלכות הגרות למעשה בימינו הוא בבחינת 'דבר בעתו' שאין למעלה ממנו".
טקס סיום בית המדרש לרבני בענייני גיור יתקיים ביום ה' 10.09.11 (כ"ח סיוון תשע"א) בבית מורשה, קמפוס קריית מוריה בירושלים. באירוע ישתתפו שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין, פרופ' בנימין איש שלום-נשיא בית מורשה והרב חיים אירם ראש בית המדרש.