
שוטר תנועה שנשלח בגפו אל אזור בית אורן עם היוודע דבר אסון הטיולית, עסק שעה ארוכה בכיסוי גופות שרופות, ובפינוי צלמי עיתונות מהמקום.
בשל המראות הקשים וחרף ניסיונות ההדחקה, התמוטט השוטר בסדנה אותה קיימה המשטרה לאחר האירוע, והחל סובל מהתקפי זעם וחרדה, נדודי שינה ומחשבות אובדניות, שפגעו קשות בתפקודו המקצועי והמשפחתי.
לאחר התערבות אנשי מקצוע, הועבר השוטר מתפקידו לתפקיד מטה, והחל בטיפולים נפשיים. כעת תובע שוטר התנועה מאגף השיקום של משרד הביטחון, להכיר בו כנכה כוחות הביטחון.
"טראומה נפשית הינה נכות לכל דבר, ולעיתים קשה בהרבה מנכות פיזית" אומר עורך הדין אלון אמיר אשר הגיש את התביעה לאגף השיקום בשם שוטר התנועה. לדבריו טראומה נפשית משפיעה בצורה שונה על תפקודם של הלוקים בה, אך במקרים חריפים היא עשויה לזכות את הלוקים בה גם בנכות של 100%.
"הגעתי כ-10 מטרים לפני האוטובוס ושם עצרתי. האוטובוס היה מלא עשן וסביבו עצים בוערים כאשר מכבי האש מכבים את העצים הבוערים. לצד האוטובוס שכבו גופות שרופות ומעוותות. הגופות היו חרוכות, עם אברים פתוחים וממש ראו את העצמות. הגופות קיבלו צורה מפחידה. היה ריח של בשר שרוף. הריח היה ממש חזק. את זה אני זוכר הכי הרבה.
כאשר ראיתי את הגופות נעמדתי דום ולא זזתי עד שאיש צוות של מד"א צעק לעברי שאני אעצור את צלם העיתונות שצילם אותי ואת הגופות. דרשתי מהצלם שיפסיק לצלם את הגופות. הוא אמר בסדר אך המשיך לצלם. אני הייתי השוטר היחיד שם ולא היו שוטרים נוספים שיסייעו לי.
ביקשתי ממד"א שמיכות כדי לכסות את הגופות מפני הצלם, אך לא היו להם למעט אחת והם נתנו לי שקיות אשפה לכסות את פני הגופות. עברתי גופה גופה, התכופפתי וכיסיתי את הגופות בשקיות האשפה שנתנו לי. תוך כדי כך המפקד שלי רפ"ק א"ר שאל בקשר למיקומי והסברתי לו שאני עם הגופות לבד ואני לא זז עד שיגיעו זק"א".
אלה קטעים קשים מעדותו המפורטת והמזעזעת של שוטר התנועה שנקלע ללא הכנה למראות אסון הכרמל, עם הגעת כוחות החילוץ, ברגעים הראשונים לאחר התרחשותו. לאחר האירוע המשיך השוטר בתפקיד שוטר תנועה רגיל, אך התנהגותו השתנתה באופן קיצוני, בתחילה מבלי שהיה מודע לכך כלל.
לאחר שהתמוטט בסדנא לסיכום מאורעות הכרמל, והובהל לטיפול פסיכולוגי, ולאחר שהתפרץ בזעם על קצין משטרה עת נקרא לטפל בתאונת דרכים קשה, התברר כי הוא לוקה בתסמונת פוסט טראומטית קשה, המקשה על תפקודו.
השוטר הועבר לתפקיד מטה והופנה לפסיכיאטר שרשם לו תרופות, אך המראות הקשים, הריחות, המחשבות והחרדות לא הרפו ממנו עד היום.
בשל התדרדרות מצבו הנפשי, ותפקודו הלקוי, פנה השוטר לעו"ד אלון אמיר, המתמחה בהגשת תביעות נכות לאגף השיקום במשרד הביטחון, אשר הגיש בשמו בקשה להכיר בו כנכה כוחות הביטחון.
לדברי אמיר, פגיעה נפשית כתוצאה מטראומה במהלך השירות, עשויה לפגוע זמנית בתפקוד הקורבן, אך ידועים מקרים לא מעטים שטראומות קשות, או כאלה שלא טופלו כראוי, גרמו לבעיות תפקודיות קשות וצמיתות, וגררו הכרה בנכות של עד 100%.
אלון מציין כי אין הבדל ביחס מערכת הביטחון לחייל הסובל מטראומה, או שוטר, ואגף השיקום נוהג בכל הנפגעים על פי אותם קריטריונים של נכות ופגיעה בתפקוד, ומעניק להם את אותם הטיפולים והזכויות. לעומתם אגף השיקום אינו מכיר בכבאים שנפגעו במלחמתם באש העזה ובמראות הקשים, ואלה האחרונים נאלצים לפנות לביטוח לאומי לטיפול בפגיעתם כפגיעת עבודה .
לדבריו, השוטר מעוניין לעבור טיפול וחרף נכותו, להמשיך ולשרת במשטרה. לדברי עו"ד אמיר, השוטר חושש מאד שמא יפוטר, כי אז עלולה משפחתו למצוקה כלכלית קשה.