ח"כ מאיר שטרית (קדימה) כינס הבוקר (שלישי) דיון חירום בוועדת המדע והטכנולוגיה בעקבות משבר עובדי להב"ה.
להב"ה הוא פרויקט תקשוב הפועל בפריפריה ומטרתו היא לצמצם את הפער בתחום המחשבים בישראל.
17 מרכזי להב"ה הופרטו ובמכרז שהוציאה הממשלה זכו החברות ג'ון ברייס ואומגה. העובדים במרכזי להב"ה טוענים כי החברות דורשות מהם לרדת בשכר בשיעורים ניכרים כתנאי לחידוש החוזה.
במהלך הדיון הסוער תקפו העובדים המפוטרים את חברות הקבלן ואת נציגי האוצר, "קיבלנו מייל מג'ון ברייס שאם לא נוותר על 30 אחוז משכרנו – נפוטר".
"לא יתכן שאקדמאים שבחרו לגור בפריפריה כדי לעבוד בפרויקט לאומי כמו להב"ה יקבלו איום פיטורים במידה ולא יוותרו על שכרם", אמר יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ מאיר שטרית, לנציגי האוצר, "בגלל המחדל הזה נפסיד עוד כמה שנים של צמצום פער דיגיטלי. הייתם צריכים לוודא לפני שהוצאתם מכרזים לחברות קבלן שכל העובדים הקיימים יקבלו את אותם תנאים. לעובדים יש טיעון ואם הם ילכו לבית דין לענייני עבודה הם יזכו בכל שקל. לא מרעים תנאים של עובדים".
ראש העיר דימונה, מר מאיר כהן, תקף את חברת ג'ון ברייס, שזכתה במכרז להפעלת להב"ה מטעם משרד האוצר ואמר, "זאת חזירות לשמה. בשום מקום לא מצמידים אקדח לראש של עובד ומאיימים עליו לוותר על שכרו. ואתם עוד עושים את זה בפריפריה שהשכר גם ככה נמוך. צריך לבטל את המכרז ופעם אחת להעמיד את חברות הקבלן האלה במקום. מבחינתם זה רק עוד 4 עובדים מערד. אלה אנשים שלמדו הנדסה 4 שנים ומקבלים משכורת של שמונת אלפים ₪ ברוטו. מגיעה חברה נצלנית ואומרת להם תורידו 30 אחוז או שלא תעבדו. בתור ראש עיר אני עובד עם קבלנים אבל אף קבלן לא העז לבקש מעובדים לוותר על 30 אחוז. הם פרסמו מודעות דרושים בעיתון בדימונה לפני שאפילו דיברו עם עובדים הקיימים".
ראש העיר ערד, גב' טלי פלוסקוב, אמרה "השקענו 200 אלף ₪ בפרויקט להב"ה כשגם ככה אין לנו כסף. אם אתם מפטרים את העובדים הללו אני סוגרת את המקום ואומרת לכם תודה רבה. אני אפתח את המקום לבד".
גם עובדי להב"ה שנתבקשו לחתום על מכתב פיטורים השתתפו בדיון. אילן לרמן, מנהל להב"ה בערד, עזב עבודה קודמת כדי לעבוד בפרויקט. "ב-2010 נבחרתי למנהל בעקבות זכייתי במכרז", אמר. "זה חוזה רגיל. לא רשום שום דבר על עבודה זמנית. אם היה זמני לא הייתי עוזב עבודה קודמת. אתמול קיבלתי מייל מג'ון ברייס שאם אני לא חותם על הסכם חדש אני אצטרך לעזוב. ממשכורת ברוטו של 8000 שקל הם רוצים שאוריד את השכר ב30 אחוז".
גב' ענבל חן, מנהלת להב"ה בבני ברק, עזבה את דירתה ברחובות ורכשה דירה בבני ברק בשביל לעמוד בתנאי ההעסקה שדרשו קרבה למקום העבודה: "אני מנהלת את המרכז כבר חודש וחצי. המרכז שלנו שוקק חיים ואנחנו נותנים את הנשמה. פתאום שמעתי שהמשרה שלי פורסמה באינטרנט. אם היו מודיעים לי מראש שזה משרה זמנית לא הייתי מוכרת את הבית שלי ולא הייתי עוזבת מקום עבודה קודם".
טל דמרי, מנהל להב"ה בדימונה אמר "המרכז בדימונה מלא. למה אנשים כאלה איכותיים צריכים ללכת הביתה? למרות הקוטג' והאוהלים אתם ממשיכים לבעוט באנשים?" מיכאל, מדריך בפרויקט להב"ה בערד, שהתפטר ממועצת העיר ערד כדי לעבוד בפרויקט להב"ה, אמר "חברות הקבלן אמרו לנו שהשכר שנקבל יהיה רחוק כמו מרחק ערד מת"א". מנהל בלהב"ה בטייבה אמר "משרד האוצר עשה 'כיפה אדומה' לעובדים. מדריכה בכירה עם 2 תארים אקדמאים בלהב"ה מרוויחה עכשיו כמו המנקה – למה שהיא תישאר? אנו מבקשים מטל הרמתי ממשרד האוצר – תתייחס אלינו כמו לבני אדם".
בתגובה לטענות כלפי חברתו, אמר ערן לסר, מנכ"ל משותף של חברת ג'ון ברייס כי "זכינו במכרז כחוק. אנחנו לא צד בדיון הזה. אנחנו חברה מכובדת ונעמוד בכל התנאים שלהם התחייבנו. לצערי, הדרישות פה הם לא בתנאים של המכרז שהוצע".
ח"כ חמד עמאר אמר כי "תמיד מחפשים לפגוע בפריפריה. הם יודעים שאין שם הרבה מקומות עבודה. ולכן הכי קל לבוא ולומר לעובד שמורידים לו 30 אחוז והוא ימשיך לעבוד כי אין לו ברירה. המדינה מפריטה היום הכל אבל הכסף לא מגיע ליעדו אלא לחברות שמתנפחות ומתנפחות".
טל הרמתי, סגן החשכ"ל, הגיב לטענות ואמר כי "זה פרויקט חשוב מבחינה לאומית וכל המרכזים נמצאים במקומות החלשים בארץ. הוחלט באוצר שהמודל הנכון והראוי הוא הפעלה באמצעות מיקור חוץ וזכיינים. אני לא מקבל את הדה-לגיטמציה שעשו לחברות הזכייניות. מדובר בסך הכל על 6 מנהלים שעבדו במודל הקודם. לומר שזה פער של 30 אחוז זה פיקציה. במעמד הגיוס נאמר מפורשות כי מדובר בגיוס שירותים זמניים עד בחירת ספקים למכרז זה. הלכנו מראש למהלך זמני ולא הסתרנו את זה."
בסיום הדיון ח"כ מאיר שטרית מאיר תקף את נציגי האוצר והטיל עליהם למצוא פתרון לסיטואציה שנוצרה עד ל-25 ליולי. "זו אחריות של האוצר וההתנהלות הזו עקומה לחלוטין", אמר שטרית. "בתור שר אוצר לשעבר אני בקיא במכרזים והבעיה הזו לא תעבור לסדר היום. או שתבטלו את המכרז או שתוסיפו כסף לעובדים הקיימים. לא שווה שעובד ילך הביתה וירגיש מקופח על ידי המדינה בגלל עוד 1000 שקל לחודש".