"על הממשלה לוודא שהתקציבים שמעבירה למוסדות המחקר לצורך קליטת מדענים עולים, לא ישמשו לאפלייתם של אלו, באמצעות מחסומים שמציבים בפניהם המוסדות, בעת שהם מנסים לעבור לתקנים קבועים של חוקרים", כך אמר יו"ר הוועדה לפניות הציבור, אמש בדיון על אפליית מדענים עולים במכון וולקני למחקר חקלאי ובמוסדות המחקר האחרים.
היו"ר, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), קיים את הדיון בעקבות פניות של מדענים, משתתפי תכנית קמ"ע (קליטת מדענים עולים), המופעלת ביוזמת משרד הקליטה החל משנת 1998, שהופלו לרעה ע"י מוסדות מחקר שונים, בכך שמונעים מהם לעבור למשרות תקן כחוקרים, אף לאחר מספר שנים, בו בזמן שהם קולטים חוקרים חדשים מבחוץ. מקלב: "האוניברסיטאות ומוסדות המחקר, נהנים מפירות עבודתם של המדענים העולים, תוך שהם זוכים למימון הממשלתי עבור העסקתם ובשל כך, נמנעים מלשנות את הסטטוס שלהם, מדירוג מהנדסים לדירוג חוקרים, אף שמדובר בעולים ותיקים שהצלחתם מוכחת". לטענת מקלב, "למוסדות יש תמריץ שלילי לקדם את המדענים העולים, שכן אם הללו יפרשו מתכנית קמ"ע וישולבו כחוקרים מן המניין, אזי לא יזכו עוד במימון הממשלתי".
מקלב פנה למשרד החקלאות ולנציבות שירות המדינה, על-מנת שיוודאו שהמדענים העולים לא יופלו לרעה במכרזים פנימיים ופומביים למשרות חוקרים בשל היותם חלק מתכנית קמ"ע. "התקציבים של תכנית קמ"ע אמורים לסייע בקליטת מדענים עולים, בשנות קליטתם הראשונות ובוודאי שלא אמורים להפוך לסוג תקציבים נוסף, המממן את מוסדות המחקר" אמר.
עו"ד יואל אייזנברג, שפנה לוועדה בנושא, ציין ש"לאחר למעלה משלוש עשרה שנים של הפעלת תכנית קמ"ע, נוצר הרושם, שמכון וולקני מעדיף להימנע מהעסקת מדענים עולים כעובדים מן המניין, כפי הנראה, מהחשש שהעברתם לתקן קבוע, ילווה באיבוד מקורות תקציביים ממשלתיים נוספים על אלו שהמכון מקבל ממילא". אייזנברג: "ברוב האוניברסיטאות ומוסדות המחקר, אחוז גבוה של משתתפי תכנית קמ"ע שולבו כחוקרים מן המניין ואף הפכו לחברי סגל ואילו במכון וולקני, מדובר באחוזים אפסיים".
סגן ראש המינהל למחקר ופיתוח במכון וולקני, פרופ' שנאן הרפז, ציין ש"בשנים האחרונות קיימת מגמת ירידה במספר המדענים הנקלטים במכון בתקן חוקרים וכי הרוב נקלטים נשארים לאורך שנים בתקן ובדירוג מהנדסים, הנמוך יותר". זאת אמר, "בשל קיצוצים בתקציבי המחקר וכן בשל העובדה, שהמדענים המועסקים בדירוג חוקרים במכון, נדרשים במסגרת תפקידם לנהל צוותי עובדים ואף לגייס בעצמם חלק מתקציבי המחקר שלהם ועקב כך, רבים מעדיפים להישאר בדירוג מהנדסים". שנאן ציין עוד, "שהגיל אינו מהווה קריטריון במעבר לתקן חוקרים במכון וולקני".
מנהל אגף קליטה במדע במשרד הקליטה, עמרי אינגבר, אמר ש"הבעיה נובעת במידה רבה, ממספרם הרב של מסיימי תואר דוקטור בישראל, שהוא גדול מן הצורך של גופי המחקר. לדבריו, "רוב המדענים בתכנית קמ"ע הם מעל גיל 42, מה שהופך אותם לפחות אטרקטיביים עבור מוסדות המחקר", שכן "הגיל הפורה במחקר הינו בטווח של בין 30 – 35 עד 45". אינגבר הודה בכך, ש"למרות הצלחתה, תכנית קמ"ע חטאה בכך שלמוסדות נוח במצב המימוני הקיים, שיש בו משום תמריץ שלילי לקלוט מדענים עולים כעובדים מן המניין".
מקלב קרא לממשלה ולמוסדות המחקר, "לפעול לשילובם המלא של המדענים העולים, בוודאי אלו שהצטיינותם במחקר מוכחת ולהימנע מהחזקתם כשבויים בתכנית ממשלתית שאמורה היתה לסייע בקליטתם בשנים הראשונות בלבד".