בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע בפסק דין כי מרכז אקדמי יכול לחייב את המרצים שמועסקים על ידו, לחקור ולפרסם מאמרים.
בתביעה שהגיש ד"ר נסים אלנתוב נגד המרכז האקדמי אריאל בשומרון, טען ד"ר אהרונוב כי אין למרכז זכות לחייב אותו לבצע מחקרים ולפרסם מאמרים. ד"ר אהרונוב טען כי הוא מורה ב"מסלול המקביל", ולא במסלול הרגיל, ולכן אינו חייב בחובות אלו.
ארגון המרצים במרכז תמך בטענות ד"ר אלנתוב, והוא אף יוצג ע"י עוה"ד של הסגל, עו"ד יעקב חסדאי. המרכז מצידו יוצג על ידי עו"ד איתמר נצר ממשרד יעל דולב ושות', שטען כי למרכז ישנה פרורגטיבה לקבוע מה הן החובות אשר יוטלו על עובדיו, וכי אין לבית הדין סמכות להתערב בהוראות הניתנות לעובדים על ידי המרכז מזה שנים ארוכות.
בית הדין לעבודה בירושלים בהרכב בראשות השופטת שרה שדיאור, קבע גם כי אם אין בתקנון המרכז הוראה בדבר ביצוע מחקרים, הרי זכותו הניהולית של המרכז לקבוע הוראה כזאת, מה גם שהדבר נהוג ומקובל לאורך שנים לגבי כלל המרצים, חרף אי ההסכמה מצד ארגון העובדים.
"ההוראות מצויות בכתבי המינוי של העובדים, והן עולות בקנה אחד עם רצונו של המרכז להגיע למצוינות, חובותיו כלפי הסטודנטים וכלפי המורים, עמידתו בתחרות בין המוסדות האקדמיים השונים, ותהליך אישורו כאוניברסיטה. דרישות המוסד הן לגיטימיות", כתבו בפסק הדין.
במקרה הספציפי של ד"ר אלנתוב, קבע בית הדין כי המרכז האקדמי התחשב בנסיבות חייו האישיות של ד"ר אלנתוב ואף לא פיטר אותו, למרות אי פרסום מאמרים, אלא העביר אותו למעמד של מורה מן החוץ, הממשיך ללמד עד היום במרכז. לדברי עו"ד נצר, חשיבותו של פסק הדין כפי שעולה מההחלטה, היא כי למעביד יש זכות לחייב את העובד לבצע את הפעולה הזאת, אפילו אם היא לא מצוינת בתקנון.