מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה ראשונה את ההצעה הממשלתית שתיתן בידי רשויות החוק מגוון כלים מודרניים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, במטרה למנוע את קיומם ופעולתם של ארגוני הטרור. בהצעת החוק נעשה מאמץ לאזן בין עוצמת הכלים המשפטיים הנדרשים להתמודדות אפקטיבית עם סיכוני הטרור, לבין מחויבות המדינה לשמירה על ערכי הדמוקרטיה ועל זכויות הפרט וחירותו.
הצעת חוק המאבק בטרור היא אוסף הוראות ודינים, הערוכים שיטתית, שבחלקה תחליף חוקים קיימים כגון חלק מתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945, שאין בהם עוד צורך. ההצעה באה לתת כלים מודרניים לצורך מניעת קיומם ופעולתם של ארגוני הטרור, פגיעה בתשתית הארגונית והפיננסית המזינה את פעולות הטרור, תפיסת העבריינים והבאתם לדין.
ההצעה תספק מנגנון הכרזה על ארגון טרור, הכולל גם הכרזה על מוסד, סיעה או סניף המופעלים בידי חברי ארגון טרור, כארגון טרור. עוד לפי המוצע, גם אם חלק מפעילותו של הארגון חוקית - ניתן יהיה להכריז עליו כארגון טרור וכן ניתן לכלול בהכרזה גם ארגונים ואנשים שהוכרזו בחו"ל.
ההצעה קובעת קטגוריה חדשה של "עבירות טרור" ובהן ניהול ארגון טרור, גיוס וחברות בארגון טרור, גילוי הזדהות עם ארגון טרור, הסתה לטרור, סיוע לטרור ואי מניעתו. כמו כן שונו ושולבו בהצעה עבירות המעוגנות כיום בחוק איסור מימון טרור.
בנוסף, נקבעו הסדרים המחמירים בענישה בעבירות העונות על הגדרת "מעשה טרור", ועונשי מאסר כבדים ביחס לעבירות קשר, סיוע וניסיון לעבירה, וכן למי שיפעלו למימון פעולות טרור. בתוך כך תוכפל הענישה על ביצוע עבירה שהיא "מעשה טרור" כהגדרתו בחוק, והארכת משך מאסר עולם שנגזר בגין עבירת טרור.
ההצעה קובעת הוראות מיוחדות בתחום סדרי הדין, דיני הראיות והמעצרים בקשר לעבירות טרור כגון קבילות, התיישנות, עבירות שבוצעו מחוץ לשטח המדינה, תקופות מעצר לחשודים בטרור, ומסדירה באופן נרחב את סמכויות התפיסה והחילוט של רכוש שנקשר בטרור, כך שבית המשפט יוכל להורות על חילוט רכוש הקשור לארגוני טרור. לפי ההצעה, יורחבו סמכויות המשטרה למניעת פעולות טרור ולסגירת מקומות המשמשים ארגוני טרור לפעילותם.
28 ח"כים תמכו בהצעה ו-11 התנגדו לה. ההצעה תידון בועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.