הליכה במחלקה במהלך אשפוז, מקטינה את משך האשפוז של אנשים קשישים במחלקות פנימיות בבתי חולים בארץ, כך עולה ממחקר חדש של ד"ר אפרת שדמי וד"ר אנה זיסברג מהחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה.
המחקר נערך בקרב 485 נבדקים בגילאי 70 ומעלה שאושפזו בבית החולים במחלקות הפנימיות במשך יומיים לפחות. על ידי שאלונים נקבע מצבם הבריאותי של הנבדקים כאשר חולים שמרותקים למיטה ואילו שאינם ניידים הוצאו מן המחקר. יתר הנבדקים נשאלו לגבי אופי הפעילות הגופנית שביצעו במהלך האשפוז. בהתאם לכך חולקו לשתי קבוצות: קבוצה של נבדקים שלא התהלכו (נשארו במיטה או ישבו בכורסה), וקבוצה של נבדקים שהתהלכו בחדרם או מחוצה לו.
במחקר נמצא שכל הנבדקים שהלכו בחדרם או מחוץ לחדרם, קיצרו את משך האשפוז שלהם בבי"ח החולים במשך יום וחצי בממוצע, לעומת נבדקים שלא היו פעילים מבחינה גופנית. עוד נמצא כי הנבדקים שהלכו מחוץ לחדרם במחלקה ביממה הראשונה קיצרו את משך שהותם בבית החולים עוד יותר מהאחרים. החוקרות ציינו כי ממצא זה תקף ללא קשר למצב הבריאותי של הנחקרים וכי ההליכה קיצרה את משך האשפוז בקרב המאושפזים.
לדברי החוקרות, חולים קשישים עשויים לחשוב, בטעות, שכאשר הם מאושפזים הם צריכים להישאר במיטה. אולם מחקרים בתחום הזקנה מראים כי ההפך הוא הנכון, "אצל קשישים, 'רזרבת הפעילות' של השריר עשויה להידלדל מהר. אם עוברים ממצב של פעילות - אפילו מועטה - למצב של חוסר פעילות כמעט מוחלט, אפילו לזמן קצר של כמה ימי אשפוז, עשויים במהרה לאבד את ה'רזרבה' הזו ולגרום לקושי בתפקוד ולסיבוכים אחרים. מחקר זה, יחד עם מחקרים חדשים נוספים בתחום, מראה כי ההליכה אכן משתלמת", ציינו.
עוד הן הוסיפו כי ממצאי המחקר מראים כי יש לשקול ברצינות התערבויות פשוטות לעידוד הליכה במטרה לקצר את משך השהות של מאושפזים. "במציאות הלא פשוטה של התפוסה בבתי החולים בישראל ממצא זה יכול להיות בעל חשיבות רבה", סיכמו החוקרות.