בית המשפט העליון דחה את עתירת יישובי המועצה האזורית אשכול נגד המדינה, בה דרשו התושבים לחייב את המדינה להציב את מערכת כיפת ברזל באזורם ולמגן את מרחבי הדירות ביישובים.
פסק הדין דוחה את טענות העותרים תוך אמירות נוקבות בנוגע להבטחות שלטוניות, שיקולים תקציביים ומרחב שיקול דעת הממשלה לקבוע מדיניותה, בהן ניתן יהיה להשתמש גם במקרים אחרים.
בית המשפט מתייחס לטענות בדבר חוסר סבירות ההחלטות, וקובע כי באיזון בין כל השיקולים הרלוונטיים - מציאות בטחונית משתנה, שיקולים מבצעיים, שיקולים תקציביים וטעמי השוויון - ובהינתן שיקול דעתה הרחב של הממשלה להתוות מדיניותה בהסתמך על עמדות מקצועיות - לא ניתן לומר שההחלטות אינן סבירה.
בית המשפט מתייחס גם לשיקולים הבטחוניים והמבצעיים, דוחה את טענת האפליה, ומציין כי נוכח המגבלה התקציבית ייתכן וקבלת העתירה היתה יוצרת אפליה, נוכח פוטנציאל הירי החושף יישובים רבים אחרים לפגיעה.