השבוע טענו חוגים מודיעיניים שלא הסכימו להזדהות כי מדיניות \"הסיכול הממוקד\" ביש\"ע והפעילות של צה\"ל במחנות הפליטים, לא תרמו לבטחון אזרחי המדינה אלא הרעו אותו.

עופרה גרייצר, דוקטורנטית בחוג ללימודי ביטחון באוניברסיטת ת\"א, אמרה בערוץ 7 כי הפעולה שהייתה במחנות הפליטים הייתה הצלחה מסחררת, שצבאות אחרים כבר לומדים אותה ומחפשים כיצד לחקותה, אך מכיוון שהיא הופסקה בהוראת הדרג המדיני, לא יכלה להגיע למיצוי הצלחתה.

לדבריה, כל עוד צה\"ל אינו מורשה לפעול בהיקף מערכתי ולטפל בכל מחנות הפליטים בעת ובעונה אחת, או לפחות בזה אחר זה כדי לחסל את כל תשתית הטרור, הרי שמדובר ב\"חצי עבודה\", ולכן מי שטוען שהפעולה לא הצליחה טועה. מדובר בפעולה שלא הסתיימה. גרייצר הוסיפה כי בפני צה\"ל עומדת משימה בלתי אפשרית, מפני שמצד אחד מטילה עליו ממשלת האחדות לפעול לבטחון האזרחים ולהגן על המדינה, ומצד שני היא מצפה שפעילותו תאפשר את התנאים לנהל משא ומתן ולהגיע להפסקת אש. שני אלו, לדבריה, עומדים בסתירה, שכן כדי לספק ביטחון והגנה יש צורך להפעיל כוח רב יותר, וכדי לאפשר מו\"מ נדרש פחות כוח. לדבריה, האמירה כי אין אפשרות לפתור את העימות בכוח אינה נכונה.

גרייצר ציינה עוד כי במטכ\"ל יש מפקדים ציוניים ובעלי ערכים, האוהבים את עמם, אך ידיהם קשורות. לדבריה, המפקדים מביעים כעס על המצב, ולפיו הממשלה דרשה ועדיין דורשת מהם לראות את הפלשתינים כשותפים, בעוד שהם הם האויבים.

הממשלה, לדבריה, שולחת את מפקדי החטיבות המרחביות לנהל הסכמים על הפסקת אש, ולמחרת מצפה מהם להילחם מול אלו שעמם הם סיכמו על הפסקת אש. נוצר מצב, אומרת גרייצר, שהמפקדים חשים כי מה שנדרש מהם לעשות היום הופך למחרת ל\"פשע מלחמה\", וכי הישגיהם בשטחי A הם יחסיים, כי למחרת עליהם לצאת מהם, וההישג מתבטל.

משום כך, לדבריה, פוחתת נכונותם של המפקדים להציע בעצמם רעיונות מרחיקי לכת כדי להתמודד עם מלחמה הדורשת תעוזה, יציאה מהגדרות, חשיבה מקורית ויצירתית.