היום ג' באלול יום פטירת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, אלפים עולים לציונו בהר הזיתים מול מקום המקדש והר הבית.
העליה הגדולה לקברו ביוזמת ארגונים שונים בציונות הדתית ובארגון מפלגות האיחוד הלאומי והבית היהודי מתוך מגמה לחזק האחדות בקרב תלמידי הרב וממשיכי דרכו.
הרב קוק זצ"ל מגדולי ישראל בתקופה האחרונה, ומגדולי הוגי הדעות בעם ישראל, נודע כאחד מגדולי דורו בנגלה ובנסתר, כבר מצעירותו נודע בגדלותו בתורה, ושימש בחוץ לארץ כרבה של העיר זוימל, ויותר מאוחר רבה של העיר בויסק, אל אף שהוצעו לו הצעות נכבדות לשמש כרב בקהילות הגדולות ביותר בחוץ לארץ, כשקיבל הזמנה מקהילת יפו הקטנה לשמש כרב של יפו והמושבות, נענה להזמנה בשמחה והגשים את חלומו הגדול לפקוד את ארץ חמדה.
הוא נתמנה לרב של יפו והמושבות, וחיזק את הקשר בין העולם היהודי המסורתי ליישוב החדש. בהמשך חייו התמנה להיות רבה של ירושלים, ובה ייסד את הרבנות הראשית, ושימש כרב הראשי הראשון לישראל, הוא ייסד בה גם את הישיבה המרכזית שנודעה יותר מאוחר בשם 'מרכז הרב'. מישיבת מרכז הרב צמח במשך השנים דור שלם של תלמידי חכמים שמפיצים את התורה לעם ישראל ומשמשים כראשי ישיבות ורבני ערים וקהילות ברחבי ישראל.
הראי"ה קוק זצ"ל ראה בתהליך שיבת עם ישראל לארצו חלק מתהליך הגאולה, ומשום כך קרא לחזור לתורת ארץ ישראל המאחדת בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, בין הנגלה לנסתר. וקרא להתחזק בלימודי האמונה ומחשבת ישראל. הוא דגל בגישה של קירוב רחוקים, וראה ביהודים המתרחקים מהתורה אחים אהובים שיש להושיט להם יד ולקרבם מתוך אהבה אל המקורות. לימד זכות על עם ישראל, ושיבח את מעשי החלוצים הציונים הפועלים למען בניין ארץ ישראל ותקומת העם.
בג' אלול תרע"ט נתמנה להיות רבה של ירושלים, ובג' אלול תרצ"ה עלתה נשמתו לגנזי מרומים, הוא השאיר אחריו ספרים וכתבים בכל חלקי התורה, ותלמידיו ובהם בנו וממשיכו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל הוציאו לאור את כתביו, שפרסו את שיטתו המקיפה והשקפתו ביחס לתהליכי גאולת ישראל.
כיום דור שלם של תלמידים בישיבות הגבוהות הציוניות, ישיבות ההסדר, ישיבות תיכוניות ואולפנות, מתחנך לאור משנתו ודרכו, לאהבת התורה, אהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל, ונטילת חלק פעיל בבניין העם ובתקומת המדינה.