ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות.
לפי הצעת החוק הממשלתית, מערך השידורים הדיגיטליים ה-DTT (עידן פלוס) הכולל היום 5 ערוצים (ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 33 וערוץ הכנסת) יורחב משמעותית.
המשמעות היא כי תמורת תשלום חד פעמי של כמה מאות שקלים יוכלו הצרכנים לקבל מערך שידורים רחב.היו"ר שאמה-הכהן ציין כי ההצעה תאפשר נגישות לתוכן רחב, בעלות חד פעמית נמוכה.
לדבריו, "המהלך מבורך ונותן מענה גם למי שהיה מחובר לשידור האנלוגי, אולם במהלך הדיונים במסגרת אישור החוק יעלו שאלות בדבר האיזונים הנדרשים, על מנת שהרצון להיטיב עם הציבור לא יפגע יתר על המידה בגורמים אחרים".
הצעת החוק אושרה בסוף יולי בקריאה ראשונה במליאה, לאחר שבפברואר השנה אימצה הממשלה את המלצות הצוות שהקימה, שכלל את נציגי משרד התקשורת, משרד האוצר, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והמועצה לשידורי כבלים ולוויין.
היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד נגה רובינשטיין, הסבירה כי הצוות המליץ להרחיב את המערך וסבר כי הדבר יגביר את האטרקטיביות שלו לצרכנים, שתמורת תשלום נמוך וחד פעמי ייהנו מחבילת תוכן מורחבת. כמו כן סבר הצוות כי הרחבת המערך תעודד את התחרות בתחום הטלוויזיה הרב ערוצית.
מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, מנשה סמירה, הסביר כי הרחבת המערך תאפשר להוסיף עוד 6-7 ערוצי שידור רגילים על המערך הקיים כיום, וכן עוד 4-5 ערוצי HD וכ-24 תחנות רדיו שניתן לשדר כבר כעת במסגרת המערך הנוכחי.
מנכ"ל הוט, הרצל עוזר, השווה את הצעת החוק כמו למצב שבו "המדינה מגיעה למסקנה שאין תחרות בשוק הקמעונאות ומקימה רשת סופרמרקטים". לדבריו, ההצעה נועדה לכאורה להקל על הצרכנים בתחום מחירי חבילת הבסיס, אולם ניתן היה לעשות זאת בדרך אחרת של הפחתת התמלוגים שמשלמות חברות הכבלים והלוויין למדינה. הוא התייחס להצעה לאפשר לערוצים החדשים שיעלו ל-DTT לשדר פרסומות, ואמר כי כשהוט ויס ביקשו להוזיל את החבילות ומנגד לשדר פרסומות נטען כי שוק הפרסום לא מספיק גדול. "אם עכשיו השוק גדל אז יש מקום לאפשר לנו לשדר פרסומות", אמר. כמו כן התייחס עוזר לחובת ההשקעה בהפקות מקור, ואמר כי יש להחיל גם על הערוצים שיעלו למערך חובות דומות.
מנכ"ל יס, רון איילון, אמר כי המשמעות של הצעת החוק היא שהמדינה משתמשת בכספי ציבור כדי להקים פלטפורמה שלישית (נוספת על הוט ויס), בסביבה תחרותית לא שווה. הוא הצטרף לדברים שאמר מנכ"ל הוא והוסיף, כי התוצאה של החוק שהמדינה מפלה את החברות הקיימות ומצרה את צעדיהן.נ
ציגת המועצה לצרכנות, מיטל בשארי, בירכה על ההצעה ואמרה מנגד כי הוט ויס לא אפשרו לקבל חבילה צרה במחיר נמוך ולכן הביאו את ההצעה על עצמם. דברים חריפים אף יותר אמר יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ניצן חן: "אני מסכים עם דברי מנכ"לי הוט ויס שמדובר בפלטפורמה רב ערוצית שלישית ומברך על כך". חן כינה את החברות כ"דואופול הרסני" ואמר כי העובדה שמחירי החבילות של הוט ויס יקרים הצריכה התערבות של המדינה. עוד אמר חן למנכ"לי החברות: "הבאתם את זה על עצמכם כי השתנתם מהמקפצה ודאגתם שהצרכן לא יקבל חבילה צרה במחיר נמוך".
ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ' אמרה כי אם המדינה מרחיב את המערך והופכת אותו לפלטפורמה שלישית היא צריכה להקל על הוט ויס ולהסיר מהן לפחות חלק מהמחויבויות שלהן בחוק. כמו כן היא הזהירה מפגיעה בהפקות המקור והביעה חשש שהטלוויזיה תהייה מלאה בתוכניות כדוגמת "האח הגדול" ולא יהיו בה יותר הפקות מקור.
מנכ"ל הרשות השנייה, שהביע תמיכה בחוק, אמר עם זאת כי הוא מסתייג ממספר דברים. הוא התייחס לערוץ הנושאי, שלטענתו ולטענת נציגים נוספים שהשתתפו בדיון בהם נציגי הערוצים המסחריים לא מוגדר בבירור. לדבריו, המלצות הצוות שהקים משרד התקשורת לא התייחסו לערוץ הנושאי. כמו כן סמירה התנגד לאפשרות של העברת הפעלת המערך לגורם אזרחי פרטי. "הכי חשוב שזה יישאר בידיים ציבוריות", אמר סמירה.
ח"כ שמאלוב-ברקוביץ' הביעה גם היא חשש שהמערך יופרט בסופו של דבר. על מנת להרגיע את החששות הציע היו"ר שאמה-הכהן כי שרי התקשורת והאוצר יביאו את מינוי הגורם המפעיל (שיחליף את הרשות השנייה) לאישור הוועדה עד ל-1 במאי 2012 והוועדה אישרה את הצעתו.