ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, החלה היום לדון בחוק, שיסמיך את בית המשפט לחייב מתדיינים, לפנות לבוררות. בהצעת החוק שהוגשה מטעם הממשלה, מוצע תיקון לחוק בתי המשפט כהוראת שעה ניסיונית ל-5 שנים. הצעת החוק, מעניקה סמכות לנשיאי בית המשפט השלום ולסגניהם להפנות מתדיינים לבוררות, בלי לקבל את הסכמת הצדדים.
שר המשפטים יעקב נאמן הציג את החוק ואמר, כי "כחצי מיליון תיקים נמצאים על המדפים במזכירויות בתי המשפט, ולא מגיעים לדוכני השופטים. רוב התיקים, שיכים לאנשים מהשכבות חלשות באוכלוסייה, שתובעים מחברת ביטוח או מאדם שגרם להם נזק, והתיק תקוע שנים. עד שבא עו"ד של החברה, וקונה אותם בנזיד עדשים. או שהם מתייאשים לגמרי ומבטלים את התיק. השכבות החלשות במדינת ישראל הן הסובלות מכך. חרב בא לעולם בשל עינוי הדין".
נאמן הוסיף ואמר, "מאז כניסתי למשרד המשפטים, אני עוסק בנושא. כל מילה על הפרטה, שווה פרוטה. משום שמי שמחליט אם להעביר את התיק לבוררות, זה נשיא בית משפט או סגנו. הסכמתי לכך, עפ"י דרישת נשיאת בית המשפט העליון. אני סברתי, שכל שופט יכול להחליט. לא ישלחו לבוררות, תיקים שגוררים בעיות משפטיות כבדות. אלא, רק סכסוך כספי. כיום, מי שמונע את הדיון בבית המשפט, זה הנתבע או החברה הנתבעת. בניגוד לבוררויות רגילות, פסק הדין טעון אישור בית משפט. יהיה ניתן לערער לבית המשפט, וערעור נוסף, לבית משפט בערכאה גבוה יותר".
עוד אמר שר המשפטים, "מערכת המשפט במדינת ישראל לפני קריסה, כי הציבור מאבד את אמונו בבתי המשפט. הצעת החוק תביא לחיזוק תדמיתו של בית המשפט, ובלימת אי האמון. המתנגדים העיקריים לחוק, הם עו"ד שמייצגים את החברות החזקות במשק. תוך שהם מפטפטים על הפרטת השירות המשפטי. דאגתי שהעלות לא תוטל על המתדיינים, אלא מהאגרה ששולמה. יהיה תעריף לבוררים ומשרד האוצר התחייב לממן את זה. בעברי, הייתי בורר בלמעלה מ-100 בוררויות ובהם אחת בינלאומית גדולה מאוד. על כולם הוגשו בקשות לפסילה, ואף בקשה לא התקבלה".
יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם אמר כי החוק חשוב וחיוני מאוד למערכת המשפט. הוועדה תדון בחוק, תשמע מומחים בתחום, ותקדם אותו לצורך הכנתו לקריאה שנייה ושלישית. רותם התנגד להצעה שהועלתה בדיון, להקים מנגנון בוררות ממשלתי-עצמאי. לדבריו, ההצעה, כמוה כהקמת ערכאת שיפוט נוספת.
ח"כ אורי מקלב שיבח את החוק ואמר כי בהצעת החוק, יש תחילתה של פעולה לדרישת העם לצדק חברתי. מקלב הציע לקצר את כהונת הבוררים, ולהקים ועדת שתטפל בפניות מהציבור, פניות הנוגעות לבוררות.
ח"כ דורון אביטל הציע לאפשר לאחד הצדדים להתנגד למינוי בורר, ולבקשתו, לקיים את הדיון במסגרת של הליך שיפוטי.
נציגת האגודה לזכויות האזרח, עו"ד אן סוצ'יו התנגדה להצעה וטענה כי ההצעה מפריטה את השירות המשפטי, ומפרה את זכות האזרח לגישה לערכאות. "זה שינוי התפיסה, של חובות המדינה לאזרח. זה תיקון של עוול, בעוול אחר".
נציגת לשכת עורכי הדין עו"ד יעל גויסקי הציגה את עמדת ועד הלשכה הקודם, שהתנגדה להצעת החוק. השופט (בדימוס) אמנון שטרסנוב, נשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית, תמך בחוק. אולם, טען כי יש לבצע בו שינויים.
ד"ר דפנה קפליוק מומחית לבוררויות, מהמרכז הבינתחומי תמכה בחוק. וטענה כי אסור לאפשר לשחקן חוזר-נציגי החברות, להטיל וטו על מינוי הבורר, עקב החשש ליצירת תלות של הבורר, בחברה. חברה שעתידה להסכים למינויו בתיקים נוספים, ובכך להרבות את שכרו.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אורית קורן השיבה לטענות בנוגע לחוקיות ההצעה ואמרה כי הצעת החוק נועדה לתכלית ראויה ועומדת בפסקת ההגבלה של חוקי היסוד. "יש בה מערכת איזונים שנועדו להימנע מפגיעה בזכויות יסוד".