ראשי שדולת א"י בכנסת חברי הכנסת זאב אלקין ואריה אלדד וראשי סיעות הליכוד, ש"ס, האיחוד הלאומי והבית היהודי דורשים במכתב מראש הממשלה להטיל סנקציות על הפלסטינים.
ראשי הסיעות דורשים לנקוט צעדים אשר יוכיחו לראשי הרש"פ, שישראל לא תסכים לשמש שק החבטות שלהם, ואדרבא – היא תדע להגן על האינטרסים שלה, ולהפוך כל משבר להזדמנות וכל מתקפה מדינית עליה – לנצחון, בין הדרישות: סיפוח מדורג של אזורי התיישבות ביהודה ושומרון.
לדבריהם הצעדים הנדרשים הם "הפסקת העברת כספים לרש"פ, וצעדים כלכליים נוספים. תנופת בניה ופיתוח ישראלית ביהודה ושומרון. מניעת כל פעילות בניה ופיתוח פלשתיני בשטחי C. שלילת כל גינוני הכבוד ותעודות ה VIP של ראשי הרש"פ. במכתב כתבו ראשי הסיעות כי ההתחייבות הפלשתינית להימנע מצעדים חד-צדדיים, היא התמורה היחידה שקיבלה ישראל על כל ויתוריה בהסכמי אוסלו. פנייתה של הרש"פ לאו"ם בדרישה להכרה חד-צדדית, היא הפרה בוטה של הסכמים אלה, שב 18 השנים האחרונות גבו מאתנו מחירים כבדים ביותר, והעובדה, שגם מדינות שהיו ערבות להסכמים אלה, מרשות לעצמן להתלבט האם לשתף פעולה עם הפרתם – היא חמורה פי כמה "אנו קוראים לך להבהיר למדינות אלה, שהתנהלותן במשבר הנוכחי פוסלת אותן מלשמש כמתווכות ושושבינות להסכמים נוספים".
על המכתב חתומים ראש סיעת הליכוד ח"כ זאב אלקין, ראש סיעת ש"ס ח"כ אברהם מיכאלי, ראש סיעת הבית היהודי ח"כ אורי אורבך וראש סיעת האיחוד הלאומי ח"כ יעקב (כצלה) כץ.
ראשי הסיעות מסבירים כי הנזק החמור ביותר עלול להיגרם ע"י ישראל עצמה "אם תחליט, חלילה, הממשלה בראשותך, להימנע מצעדי תגובה מתבקשים, היא תאבד כליל את יכולת ההרתעה שלה, ובכך תתמרץ את הפלשתינים להמשיך ולפעול נגדה בזירה הבינלאומית. למעשה, הנזק הבינלאומי שיגרם לישראל מההצבעה באו"ם – קטן בהרבה מהנזק שעלולה ישראל לגרום לעצמה, אם תפר את העיקרון שקבעת לפני למעלה מעשור: "יתנו – יקבלו, לא יתנו – לא יקבלו", עקרון שהציל את ישראל מהידרדרות מהירה אל התהום שכרו לה מהנדסי אוסלו".