עד כה ההנחה הייתה כי התכולה האינטלקטואלית, הנמדדת על ידי ה-IQ, מנת המשכל, נשארת די סטטית במהלך שנות החיים. אך, מבדקים שנערכו על מתבגרים (גיל ממוצע 14) ולאחר שנות ההתבגרות (סביב גיל ה-18) גילו שיפורים משמעותיים או התדרדרות משמעותית.
השלכות תוצאות המחקר ישפיעו על הערכת תלמידים, במיוחד בגיל בו מצופה מהם לבחור את עתידם.
המחקר כלל 19 בנים ו-14 בנות. כולם עברו סריקות מוחיות ומבחני IQ לבחינת מנת המשכל המילולית והלא-מילולית בשנת 2004, ולאחר מכן שנית בשנת 2008.
תוצאות המחקר הראו שינוי של 39% במבחנים המילוליים. מהימנות המחקר נמצאה כגבוהה מאוד. בהתאם לכך, נמצא כי החלק השמאלי של המוח גדל בצפיפותו. חלק זה פעיל בשעת נאומים.
בחלק הלא-מילולי של במחני ה-IQ נמצאה גם עלייה. חלק זה קשור מבחינה פיזיולוגית לחלק הפנימי של המוח, הקשור לתנועות הידיים. גם בחלק זה נצפתה עלייה בצפיפות במהלך הסריקות.
את המחקר הובילה פרופסור קאת'י פרייס מלונדון. תוצאות מחקרה מעודדות את אילו שמבחני ה-IQ שלהם יכולים להשתפר אך מעוררת מחשבה לגבי אילו המשיגים הישגים בגיל צעיר, ואולי לא יוכלו לעמוד בכך בגילאים המבוגרים יותר. היא הדגישה כי אנו נוטים להעריך ילדים בראשית חייהם, ועל ידי כך לקבוע את עתידם, אך כעת עלינו לשנות תפיסה זו.
המחקר לא ניסה להבין את הסיבות לשינויים הללו.
מחקר עתידי עשוי לחקור את השינויים המנטאליים שיכולים להתרחש מעבר לשנות ההתבגרות, וההשפעות שיכולות להיות למחקר על מחלות נפשיות ומצבים נוירולוגיים שונים.