שופט בית משפט השלום בתל אביב דניאל בארי החליט לדחות את הטענות להעלבת עובד ציבור שהופנו כלפי חבר הכנסת מוחמד ברכה שהטיח דברים קשים בקציני משטרה.
בכתב האישום נגד ברכה השני נטען ע"י התביעה כי ביום 5/8/06 התקיימה הפגנה סמוך לשוק הכרמל בת"א במחאה "למלחמת לבנון השנייה". במהלך ההפגנה נעצר בנו הקטין של חבר הכנסת ברכה ע"י קצין המשטרה שרון הרפז בחשד לתקיפת שוטרים. “סמוך לאחר מכן נעמד הנאשם מול הקצין כשפניהם קרובות כדי מספר סנטימטרים זה מזה וצעק לעברו בכעס: "אתה אלים ואתה תשלם ביוקר". בהמשך קילל הנאשם את הקצין באומרו כי הוא "נבלה" תוך שסטר בפניו באצבעו. הקצין ביקש מהנאשם שיחדל, אך הנאשם בתגובה שב וסטר באצבעו פעמיים נוספות בפניו של הקצין ואמר: "אני חבר כנסת, אני אדאג לחסל אותך". הנאשם דרש מהקצין את פרטיו הקצין מסר לו את פרטיו וביקש ממנו לעלות על המדרכה ובתגובה אמר לו הנאשם: "אתה נבלה, אתה חוצפן, אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק" “, נכתב בכתב האישום.
באישום נוסף שגם בו זוכה חבר הכנסת ברכה נכתב כי "ביום 7/7/07 השתתף הנאשם בהפגנה ליד מלון "גולדן קראון" בנצרת. במהלך ההפגנה עצרו השוטרים את אמין עאדל עודה, מזכ"ל מפלגת חד"ש, המפלגה שהנאשם עומד בראשה. הנאשם (ברכה) פנה לסנ"צ אברהם חליווא ודרש ממנו לשחרר את עודה, הקצין מסר לנאשם כי עודה חשוד בתקיפת שוטרים. הנאשם ניסה למנוע בגופו את הכנסתו של עודה לניידת המשטרה. לבקשתו של סנ"צ חליווא, כי הנאשם יסייע בהרגעת הרוחות, השיב לו הנאשם בצעקות: "אני לא סדרן שלכם, אתם גורמים לפרובוקציות". משביקש ממנו סנ"צ חליווא להירגע, השיב לו הנאשם: "תסתום את הפה חתיכת מטומטם... מה אתה עושה? אתה משוגע לך לעזאזל" “, לשון כתב האישום.
כדי להגן על עצמו מהאישומים נגדו טען חבר הכנסת את טענת החסינות המוקנית לו כחבר כנסת. מנגד טענו התובעים כי בשנת 2002 הוסף סעיף לחוק, וב נקבעו חריגים לחוק החסינות: "...למען הסר ספק, מעשה לרבות התבטאות, שאינם אקראיים, של חבר הכנסת שיש בהם אחד מאלה, אין רואים אותם, לעניין סעיף זה, כהבעת דעה או כמעשה הנעשים במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר כנסת: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי; (2)שלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה;
(3) הסתה לגזענות בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי – אתני; (4) תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים, בארץ או בחוץ לארץ”.
לאחר שהוא פורס את טיעוני שני הצדדים קובע השופט כי לאחר שבחן את טענות הצדדים החליט "לקבל את טענת ההגנה לפיה הנאשם נהנה מחסינות מהותית בכל הקשור לאישומים השני והרביעי”.
השופט מנמק את הכרעתו וכותב כי "אין מחלוקת כי בשני המקרים הנאשם השתתף בהפגנות פוליטיות חוקיות כראש תנועה פוליטית. אישום שני לא מציין כי הנאשם ידע שבנו נעצר.
נאמר באישום כי סמוך לאחר מעצרו של בנו נעמד הנאשם מול הקצין. הנאשם כלל לא הזכיר את בנו בדין ודברים שלפי כתב האישום התנהל בינו לבין הקצין שרון הרפז”.
עוד קבע השופט כי "האמירה הראשונה המיוחסת לנאשם: "אתה אלים ואתה תשלם ביוקר" היא אמירה שאין בה כל עבירה. בהמשך אמר הנאשם פעמיים לקצין "נבלה" ללא ספק ביטוי מעליב. התביעה טוענת גם כי הנאשם סטר בפניו של הקצין באצבעו שלוש פעמים. פנייתו של הנאשם אל קצין המשטרה בטענה שהמשטרה נוקטת אלימות כלפי המפגינים היא כאמור לגיטימית. בהמשך האמירות שנאמרו "נבלה" והדגשת האמירות באצבע הם מעשים לא תקינים. יחד עם זאת נראה לי כי מעשים אלה שאינם חמורים באופן מיוחד הם מסוג המעשים שנכנסים בגדרו של "מבחן הסיכון הטבעי".
הנאשם השתתף בהפגנה חוקית וכשחש כי יש שימוש מופרז באלימות הביע דעתו ונסחף לאמירות לא ראויות ותנועות אצבע לא במקום”.
לנוכח כל זאת וטיעונים נוספים כותב השופט כי "לאור קביעתי דלעיל, לא מצאתי מקום שהכריע בסוגיה”.
באשר לאישום הנוסף מסתמך השופט על דוח" הפעולה ששימש כבסיס לאישום, ובו מציין סנ"צ אברהם חליווא כי ח"כ ברכה דווקא עזר למשטרה להרגיע את נציגי משפחות הרוגי אוקטובר 2000 שהשתוללו במקום. "מסעיפים 15 ו- 16 לדוח הפעולה עולה בבירור כי לא היה מעשה אלים למנוע את המעצר וכי המעצר בוצע למרות הניסיון של הנאשם למנוע בגופו את הכנסת העצור לניידת”.
בסיכומם של דברים כותב השופט בארי "אני קובע כי הנאשם זכאי ליהנות מהגנת החסינות המהותית בכל הקשור לאישומים 2 ו- 4 לכתב האישום ועל כן אני מבטל אישומים אלה”. באשר לאישומים נוספים שהופנו כלפי חבר הכנסת ברכה נקבע מועד מאוחר יותר לדיון, בעוד כחצי שנה.