"לא נצליח להפגיש בין הדרישות הביטחוניות המינימליות עם דרישות המקסימליות של המחאה החברתית בהתחשב במשבר העולמי, מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב", כך אמר שר הביטחון אהוד ברק (העצמאות) הבוקר בהופעה תקדימית בוועדת הכספים.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי "חסרה בקרה על תקציב הביטחון בעוד הוא גדל כל הזמן בהרבה מיליארדים ומעבר לתקציב המאושר בתחילת שנת תקציב".
חברי הכנסת הביעו תרעומת על סגירת הישיבה בפני התקשורת מיד עם תום הצהרת שר הביטחון.
גפני קרא לברק להסביר "מדוע משנים את תקציב הביטחון בצורה כה דרמטית לאחר אישורו. אי היכולת לפקח על תקציב הביטחון היא המקור למתח בין הוועדה למשרד הביטחון". גפני הודיע שיקיים דיון המשך בהשתתפות שר הביטחון וישקול אף ישיבה משותפת עם שרי הביטחון והאוצר.
ברק השיב "אנו בתקופה של אי ודאות כללית כשבצד האביב הערבי שקשה לחזות את תוצאותיו, גדלים האיומים, חיזבאללה בלבנון וחמאס בעזה, כשאיראן ברקע וכל זה עשוי להוביל לכך שישראל תאלץ לדאוג לבדה לאינטרסים שלה. ישראל מדינה חזקה מאוד מטריפולי ועד טהרן ותמשיך להיות כזו כל עוד נמשיך לפעול בשיקול דעת ואחריות". בעניין המחאה החברתית אמר "בקיץ חווינו את אחד הדברים המרגשים בנוף הישראלי. דרישה לניו-דיל חברתי מול הממשלה. זהו אתגר חשוב מאוד שצריך להסתיים בכך שמסה קריטית מהדרישות ייענו. יש לנו חוזה עם הצעירים במדינה שגם משרתים בצבא ונושאים בעיקר הנטל ועל-כן יש לנו אחריות אמיתית לתקן את הדרוש לקיום החוזה כשבמקביל משבר כלכלי עולמי שעתיד לשנות סדרי עולם".
ברק קרא "לפרוץ את מסגרת התקציב 'בפרומיל' מבלי לפגוע בתקציב הביטחון". לדבריו, "החשש מהורדת דירוג האשראי של ישראל משולל כל יסוד" והוסיף ש"לא צריך לקחת כל-כך ברצינות את סוכנויות הדירו. אותן סוכנויות שעד יום לפני פרוץ משבר הסב-פריים, העניקו דירוג AAA לחברות עם חובות אדירים. כיום הייתי מציב סימן שאלה גדול על הערכותיהן". בהמשך טען ש"במצבי משבר צריכים להגן קודם כל על התשתית האנושית המייצרת את המשאבים ואחר-כך על המספרים בהם עוסקות סוכנויות הדירוג". ברק הביא כדוגמה את הורדת הדירוג של ארה"ב, "כשמיד למחרת, זו המשיכה לגייס כספים באותה ריבית כמקודם". ברק תקף את האוצר על "תחזיותיו הקודרות" ואמר ש"מדובר במדיניות שנועדה למנוע התגברות דרישות מצד משרדי הממשלה".
הוא הזהיר ש"קיצוץ בביטחון יוביל לכך שבארה"ב יתחילו יציעו לקצץ מהסיוע הביטחוני אם ישראל חושבת שמצבה מאפשר לה לקצץ באופן משמעותי בתקציב הביטחון". לדבריו, "מתקציב הביטחון ניתן להוריד אך אין להשלות עצמינו שניתן לקצץ מיליארדים". ברק המליץ "להגדיל את מסגרת ההוצאה ל- 0.9% תוצר בערך 0.7% תקציב בערך 7 מיליארד ₪".
הממונה על התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ', הגיב ואמר כי "המדיניות הכלכלית של הממשלה מבוססת על השאיפה להקטנת החוב והפחתת הגירעון. ככל שהמשק יצמח כך ניתן יהיה לממן שירותים ציבוריים נוספים וגם להקטין את החוב". בעניין סוכנויות הדירוג אמר ש"החלטותיהן להוריד את דירוג המדינה יפגע לא באופן מיידי ביכולת לגייס כספים בריבית נמוכה, מה שייגבה מחיר יקר מאוד מהמשק ויגדיל את החוב. המקרה של ארה"ב אינו מייצג. אנחנו שונים מאוד מארה"ב, שיכולה להדפיס דולרים בכל רגע נתון". הרשקוביץ' התייחס לטענת "התחזיות הקודרות" באוצר ואמר, ש"ברור שההוצאה גדלה בשיעור גדול משיעור הגידול בהכנסות הצפויות".
הרשקוביץ' הוסיף כי "פריצת התקציב והגדלת ההוצאה תגדיל את החוב שנדרש לשלם אם ע"י העלאת מיסים ואם ע"י הגדלת ההוצאות, מה שהיה 'הקסם' של מדינות אירופה שהתמודדות עם המיתון העולמי והיום נמצאות במשבר גדול פי כמה". עוד אמר ש"משרד הביטחון הוא המשרד היחיד שלא נתון להשפעות של שינוי סדרי עדיפויות ועל-כן לא חלים עליו קיצוצים וזאת במחיר, שמה שהוקצב לו זה 'הכל כלול'".
ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) אמר כי "המציאות היא ששר הביטחון, מנכ"ל משרד הביטחון החשב הכללי וראש אגף התקציבים כולם עוברים על החוק, כיוון שמלכתחילה מעבירים תקציבים ללא פיקוח, ללא בקרה וללא כל שליטה".
ח"כ זהבה גלאון (מר"צ) קבלה על-כך ש"תקציב משרד הביטחון זוכה לתוספות של 10 מיליארד ₪ בממוצע בשנה בשנים האחרונות מעבר לתקציב שמאושר בתחילת השנה". את הדברים אמרה בהתבסס על דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. "הדבר נעשה ללא כל דיון אסטרטגי, ללא קביעת סדרי עדיפויות וללא בקרה ואחר-כך, באים ומדברים על כבשת הרש בדמות עשרות אלפי ₪ לאלמנות צה"ל".
ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) אמרה ש"רגע לפני שפורצים את מסגרת התקציב, יש לוודא אם ילדינו יוכלו לשאת מנטל של החזרתו". לדבריה "יש בזבוזים רבים במערכת הביטחון ויש לבדוק מה ניתן להשיג תחילה מהתייעלות פנימית".
ח"כ זאב אלקין (ליכוד) קבל על סגירת חלקו השני של הדיון ואמר "אני חש ששימשתי תפאורה למסיבת עיתונאים של שר הביטחון. יש לקיים את הדיון באופן פומבי". אלקין אמר ש"העובדה ש- 20% מתקציב משרד כלשהו הוא תוספתי היא שערורייה".
ח"כ שי חרמש (קדימה) קבל אף הוא על "חוסר הבקרה על תקציב הביטחון ועל-כך שבוועדת המשנה לתקציב משרד הביטחון מביאים כל הזמן שינויים תקציבים עד 49 מיליו דולר כיוון שהחל מ- 50 מיליון צריך להתחיל לתת הסברים".