יו"ר ועדת העלייה והקליטה, ח"כ דני דנון (הליכוד) פתח היום את הדיון בוועדה במכתב אישי שקיבל מהראשון לציון, הרב הראשי לישראל, שלמה משה עמאר, שהביע את צערו על צמצום עליית יהודי אתיופיה בתקופה האחרונה. "אני פונה בבקשה מעומק לבי, שיואיל להעלות סוגיה חשובה זו, שיש בה הצלת נפשות של אחינו, בני עמנו, ממקום גלותם" כתב הרב עמאר ליו"ר הוועדה.
ח"כ דנון הביע את שמחתו מפנייתו של הרב עמאר והדגיש כי "העלייה מאתיופיה היא משימה לאומית, ואני מחזק את דבריו של הרב עמאר, ומודה לו על פנייתו ורצונו לקידום הנושא".
לדברי דנון, "ההאטה בכמות העולים מאתיופיה בתקופה האחרונה, מהווה מגמה שחייבת להיפסק. עלינו לפעול להבאת כל יהודי אתיופיה למדינת ישראל, ולאחר מכן לפעול לקליטתם בצורה מיטבית, שתאפשר להם להשתלב בחברה הישראלית הרחבה".
הרב יוסף הדנה, הרב הראשי של יהודי אתיופיה אמר בדיון כי "במבצע שלמה הגיעו 15,000 איש במשך יומיים ואיש לא נותר ללא מקום לינה או ללא אוכל. גייסו בתי מלון ואכסניות - והצילו נפשות", וקרא "לגלות אומץ, מסירות והתמסרות לעניין".
ראובן קוגן, סגן הממונה על התקציבים באוצר הדגיש כי מסקנות הוועדה הבינמשרדית, שהוקמה כדי לגבש פתרונות דיור לעולים, קבעה מתן אפשרות סיוע בשכר דירה גם לבודדים, וכן מסלול ארוך טווח של מענקים למשפחות, גם בחלוף יותר מחמש שנים מיום עלייתם. כמו כן קבעה הוועדה הגדלת המענקים למשפחות עולי אתיופיה עד 760 אש"ח לרכישת דירה (קרוב ל90-95% מעלות הדירה באזורים מסוימים), ואפשרות לרכישת דירה גם בשכונות-רוויות-עולי-אתיופיה - למשפחות ללא ילדים.
קוגן הדגיש כי לאור חוסר הדירות או מקום במרכזי הקליטה, הוחלט כי המדינה טרם ערוכה להעלאה מקסימלית של העולים, קצב היציאה ממרכזי הקליטה הוא איטי מדי ולכן גם העלאה צריכה להיות רק כמאה ועשרה איש מדי חודש. חביב קצב, סמנכ"ל הדיור במשרד הקליטה, העריך כי עד סוף שנת 2011 יעלו בסה"כ כ 2700 נפש מאתיופיה, למרות שבתחילה הוערך כי יעלו רק 2400 איש.
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, וראש הוועדה הציבורית להעלאת שארית יהודי אתיופיה מאיר שמגר טען כי "האוצר לא נגע בשורש העניין. המדינה הוקמה למען קיבוץ הגלויות, ויש החלטת ממשלה בעניין. אחרי שהאנשים כבר הוכרו כזכאים לעלייה לא מתקבל על הדעת שהתהליך ייקח יותר משלוש שנים". שמגר קרא לפתוח שני מרכזי קליטה נוספים – כדי להגביר את קצב העלייה.
ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) ששב לפני זמן קצר מביקור במחנה המעבר בגונדר, ציין כי "קשה להעביר את משמעות החיים במקום. חדר למשפחה בת 6 נפשות הוא בן 6 מטרים רבועים, עשוי מבוץ, ללא שירותים, חשמל או מים זורמים. יש מרכזי קליטה סגורים שאפשר לפתוח אותם. עלות פתיחתם היא כחמישה וחצי מיליון ₪ למרכז לשנה, כשבכל מרכז יש 200-300 מיטות. זה כל הסכום. זה לא מספיק ציוני, אנושי ויהודי להתקמצן על סכום שכזה". גם ח"כ שלמה מולה (קדימה) שסייר בגונדר עם אריאל, הוסיף כי לא מנוצל כל התקציב לסיוע ברכישת דירה לעולים מאתיופיה, וניתן לנצל זאת לפתיחת מרכזי קליטה. לדבריו, הילודה הטבעית של שארית יהודי אתיופיה אל מול קצב-העלאה-לארץ של מאה ועשר נפשות בלבד בשנה – תגרור את העליה עד לסוף 2015. מולה הדגיש כי לוועדה הבינמשרדית לא הוזמן אף לא אחד מעולי אתיופיה המכיר את התנאים ואת המציאות במחנה המעבר.
הודה שרף, מנהל היחידה לעליה וקליטה בסוכנות היהודית, סיפר כי "העם היהודי משקיע כ 2.5 מיליון דולר לשנה באחזקת המחנה בגונדר, ובנוסף מושקעים כמיליון דולר נוספים בארץ להכנה מנטלית של העולים.
ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית ציין כי הסוכנות מגייסת כיום בעולם כ-7 מיליון דולר, אך התורמים מצפים שהפעילות אכן תסתיים כפי החלטת הממשלה במרץ 2014, והזהיר כי התמשכות פעילות-העליה אחרי תאריך זה, עלולה לפגוע ביכולת להמשיך ולגייס תרומות נוספות.
דיאנה שמעוני, סמנכ"לית "הקרן לידידות" הוסיפה כי בשנתיים האחרונות העבירה הקרן כ-2.2 מיליון דולר לסוכנות היהודית לצורך טיפול בבני העדה הממתינים בגונדר.