תקינות ההליך. ביהמ"ש העליון
תקינות ההליך. ביהמ"ש העליון פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 דוחה חבר הכנסת יריב לוין את הטענות נגד הצעת החוק שלו ושל חבר הכנסת אלקין לקיומו של הליך שימוע לשופטי בית המשפט העליון ונשיאיו. לדבריו הצעת החוק המדוברת מתקנת את המציאות הנוכחית בה גולש בית המשפט העליון בסמכויותיו אל הרשות המחוקקת, מבטל חוקים וכופה את עמדותיו, עמדות המייצגות חלק קטן מאוד של הציבור בישראל.

בעוד התקשורת בישראל מציירת את אלקין ולוין כמעט כאויבי העם חש לוין כמי שיש לו זכות לייצג את עמדתו של רוב הציבור בישראל, ולהערכתו המהומה סביב הצעת החוק המדוברת נובעת אך ורק משום שהוא עוסק בסוגיות שבמשך שנים ארוכות לא טופלו, ומשום שלתפיסתו הגיעה העת שהימין הפוליטי לא יהיה רק בשלטון אלא גם ישלוט, כלשונו.

בהתייחסו לחשיבות הצעת החוק מסביר לוין כי המהלך נועד לתקן שני ליקויים בזירה המשפטית. האחד הוא היעדר השקיפות בבחירת שופטים. הוא מזכיר כי במציאות הקיימת כיום נרקחים דילים בחדרי חדרים לבחירת שופטים ואיש אינו עוקב ויודע מה באמת מתרחש מאחורי הדלתות הסגורות. "זו מציאות שאין לה אח ורע", אומר לוין ומוסיף: "חייבים לתקן, חייבים לשאול שאלות ולהכיר את עמדותיהם של השופטים".

הליקוי השני שאותו באה הצעת החוק לתקן היא המציאות בה קיימת אפשרות הטלת וטו על בחירות שופט לקומץ שופטים בועדה לבחירת שופטים. מציאות זו מביאה לכך שבביהמ"ש אין ביטוי לחלקים נרחבים מהציבוריות הישראלית בהם מזרחיים, מסורתיים, חרדים, עולים, בני עיירות הפיתוח ועוד. לוין משוכנע שהצעת החוק שלו, לו תעבור, תביא לאיזון מתחייב בין הווטו שיש לשופטים לבין הווטו שיהיה לנציגי העם. 

לוין אינו חושש שמציאות כזו תביא להטלות וטו הדדיות שתמנענה מינוי שופטים כלל. להערכתו המציאות הזו תוביל להידברות בין הצדדים. "אי אפשר למנות רק את תואמי בית המשפט העליון", הוא אומר ומזכיר את מניעת כניסתן לעליון של הפרופ' נילי כהן והפרופ' רות גביזון ש"הייתה ראויה לפרס ישראל אבל לא לשבת בעליון בגלל עמדותיה שלא התאימו לנשיא העליון ברק".

עוד מוסיף לוין ומציין כי לטעמו מדובר בצעד ראשון ובהמשך יהיה צורך לשנות גם את הרכב הועדה לבחירת שופטים, כך שלא יהיה וטו לשופטים. להערכתו עם חלוף הזמן השינויים שיווצרו בהרכב העליון יביא בהכרח גם לשינויים בהרכב הועדה לבחירת שופטים ובכך יחול שינוי גם בהחלטות נציגי בית המשפט בוועדה.

באשר לטענות התנועה לאיכות השלטון ולפיה המהלך יוביל ל"הפרת האיזון העדין בין הרשויות השונות ופגיעה מהותית בחובה לשמר את בית המשפט העליון ושופטיו כמוסד ממלכתי, א-פוליטי, אובייקטיבי הזוכה לאמון בלתי מעורר מצד הציבור הבא בשעריו", תוהה לוין על איזה אימון מדובר ועל איזה איזון מדובר. הוא מזכיר את הירידה הדרמטית באמון לו זוכה בית המשפט העליון בקרב הציבור בארץ. "מדובר אולי באמון של אותו ציבור שמתוכו מגיעים השופטים... בית המשפט איבד את אמונם של הציבורים האחרים".

ובאשר לאיזון תוהה לוין כיצד ניתן להגדיר את המציאות העכשווית כמאוזנת כאשר השופטים מכתיבים מי יבוא בשערי המשפט. לדבריו דווקא הצעת החוק שלו ושל אלקין היא שתוביל לאיזון מתחייב. הוא מזכיר שמציאות בה רשות בוחרת את עצמה היא עיקרון המנוגד לדמוקרטיה, ומשום כך אינה קיימת בשום מדינה דמוקרטית.

ולטענות על תלות השופטים במערכת הפוליטית מוסיף חבר הכנסת לוין ותוהה "ומה קורה היום?...", ומזכיר את התלות של השופטים ברוח המפקד הנושבת מחדרו של נשיא העליון ופוסקים בהתאם לרוח זו.

לוין מזכיר את התערבותו של בית המשפט בהכרעות והחלטות פוליטיות כאחד הגורמים שהובילו להצעה זו, הצעה שתתקן את המציאות הקיימת. הוא מזכיר את פסילת חקיקה בכנסת ע"י ביהמ"ש, את פסילת החלטותיה של ועדת הכנסת ע"י שופטים, מהלך שאיפשר את התמודדותה של ח"כ זועבי לכנסת, מזכיר את הכוח שהעניקו למוסטפה דיראני לתבוע את מדינת שיראל ואת הקביעה שייהוד הגליל והנגב הוא מהלך של אפליה. כל אלה ועוד מוכיחים, אומר לוין, עד כמה הפכה מערכת המשפט שליטה בלעדית בישראל "זהו מצב בלתי נסבל".

"בעבר הבעיה הייתה הרבה פחות חמורה. מה שהעצים אותה והצריך פיתרון הוא השינויים הדמוגרפיים בחברה בישראל, שינויים שהגיעו לצבא, לממשלה, לכנסת  ועוד, ונעצרו בבית המשפט. אותם מרכיבים שהבינו שהם שולטים האמינו שהם יודעים יותר מהציבור ונבחריו מה טוב ומה רע, מה שחור ומה לבן וחצו את הגדר מהרשות המשפטית לזו המחוקקת והמבצעת. היום האזרחים בוחרים כנסת וממשלה והתחושה לפעמים היא, ואולי גם המציאות, שמישהו אחר קובע את ערכיו".

לוין מספר על תמיכה רבה בציבור שאותה הוא מקבל בעקבות ההצעה, ולדבריו גם חברי כנסת ושרים תומכים במהלך, אם כי לא כולם מעדיפים להתבטא ברוח זו. ומה באשר להתנגדויות בתוך הליכוד, מפלגתו, כמו התנגדותו התקיפה של שר החינוך סער? לוין אינו מתרגש במיוחד. הוא מזכיר שבליכוד ישנם חילוקי דעות בסוגיות נוספות כדוגמת המאחזים ואחרים. בהקשר הנוכחי הוא מזכיר שהח"כים והשרים הותיקים ממנו בשדה הפוליטי לא הצליחו להביא לשינוי במשך שנים ארוכות ואם יש להם הצעה חלופית שתיתן פתרון למציאות הנוכחית הם מוזמנים לעשות זאת, ואם היא תהיה טובה הוא עצמו אף יתמוך בה.

באשר לסיכויי ההצעה לעבור אומר לוין כי ספק אם היא אכן תועלה היום להצבעה. לדבריו בהחלט יתכן ששר המשפטים יבקש לגבש הצעה מוסכמת וישתמש בסמכותו כדי לדחות את ההצבעה. עם זאת, לטעמו עצם הדיון בנושא הוא כבר הישג בפני עצמו שכן הדרישה לשינוי בביהמ"ש עברה משיח שבשולי החברה אל המרכז.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו