בדיון בעקבות בקשת מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, לקצץ 10% מתקציב סל התרופות, היום (שלישי) בוועדת הכספים, הביעו חברי הוועדה תרעומת "על השחיקה המתמשכת בתקציב הסל בניגוד לגידול באוכלוסיה ולהתייקרות הטיפולים הרפואיים והתרופות".
בעקבות הודעת סגן השר ליצמן, כי "יתנגד לקיצוץ כלשהו בסל" הודיע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), כי הוועדה מברכת על הודעתו וכי "הוועדה מתנגדת לכל פגיעה בתקציב סל התרופות וקוראת להגדילו בהתאם לגידול האוכלוסייה ועליית תוחלת החיים". את הדיון יזמו חברי הכנסת רחל אדטו (קדימה), איתן כבל (עבודה) ודב חנין (חד"ש).
בפתח הדיון הודיע גפני ש"בעבר אישרנו את הפחתת מחירי התרופות ואחת הקופות הגישה בג"צ בעניין. עתה, אנו נדרשים להגן על ההחלטה בבית המשפט".
ח"כ רחל אדטו (קדימה) קראה "לעדכן את סל התרופות בשיעור של לפחות 2% בשנה באופן קבוע ודרשה מסגן שר הבריאות להתנגד נחרצות לקיצוץ בתקציב הסל". אדטו תקפה את סגן השר ליצמן ואמרה, "תקציב סל הבריאות השנה הינו הנמוך מזה שנים ולאחר שכבר עמד על 450 – 600 מיליון ₪ ירד ל- 300 מיליון ₪ ועתה מבקש מנכ"ל משרד הבריאות לקצץ "מעשר" לטובת הקטנת ההשתתפות העצמית בעת רכישת תרופות. סל התרופות לא יכול לשמש מקור תקציבי למטרות אחרות, טובות ככל שיהיו. השנה מדובר בבקשות למימון תרופות בהיקף 3 מיליארד ₪, כשהתוספת לתקציב הסל היא הנמוכה ביותר בשנים האחרונות. על התקציב שנותר בסל לא ניתן להתפשר".
אדטו קראה לסגן שר הבריאות "להתנגד נחרצות לקיצוץ בסל ולנקוט בעמדה דומה לזו של שר הביטחון, לפיה על הביטחון הבריאותי אסור לגעת, כשם שאסור לנגוע בביטחון הלאומי".
ח"כ איתן כבל (עבודה) טען כי כל הנושאים הבריאותיים הם בעלי חשיבות עליונה. יש שחיקה טבעית של תקציב סל התרופות, שכן אוכלוסיית המדינה גדלה וכך גם הצרכים הרפואיים. בנוסף, המחקר והטכנולוגיה מתפתחים והדבר גם מגדיל את עלויות הטיפולים הרפואיים. לכן המצב בנושא סל התרופות קשה יותר מכל השנים האחרונות. הדרישה היא להחזיר את סל התרופות לקדמותו מלפני שלוש שנים ואף להגדיל אותו.
ח"כ דב חנין (חד"ש) ציין כי "באופן ציני ומרושע במקום 600 מיליון ₪ הנדרשים לצורך מתן מענה לצרכים הרפואיים של האוכלוסייה, כפי שהמליצו הגורמים המקצועיים, נותרנו עם תוספת של 300 מיליון ₪ וגם מזה רוצים לקצץ. הטכניקה של האוצר – לוחצים תקציבית על משרד הבריאות ואז זה נאלץ לשנות סדרי עדיפויות במסגרת תקציבו".
יאיר זילברשטיין מאגף התקציבים אמר כי "ב- 3 השנים האחרונות ירדו מחירי התרופות בגלל ירידת שער הדולר וכן בגלל החלטת הוועדה להוריד את מחיריהן ולכן המספר של 300 מיליון ₪ של היום אקוויוולנטי לחלוטין ל- 450 מיליון ₪ מלפני כמה שנים. מעבר לזה, סל התרופות התעדכן בלמעלה מ- 2 מיליארד ₪ השנה וה- 300 מיליון הם מעבר לגידולים האחרים בתקציב, הם תוספת לרכישת תרופות חדשות".
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן (יהדות התורה) הדף את הטענות נגדו ונגד משרד הבריאות על שבתקופתו חל קיטון תקציבי בסל התרופות והודיע ש"הוא הבהיר למנכ"ל משרדו שלא יאשר כל קיצוץ בסל התרופות". "אכן היתה בקשה של המנכ"ל" אמר אך הוא דחה אותה.
"פעלנו רבות ואף שילמנו מחיר יקר על חשבון מטרות אחרות על-מנת להגדיל את התוספות לסל התרופות. ב- 2003 סל התרופות לא זכה כלל בתוספות וב- 2004 התוספת עמדה על 60 מיליון ₪ כשחברת הכנסת אדטו היתה חברת ועדת סל התרופות ולא התפטרה ממנה ועל-כן תמוה מה גרם לה לשנות עמדה ואף לתמוך בהתפטרות של חברי ועדת הסל. מחירי התרופות ירדו ועל-כן לא ניתן להשוות נומינלית בין התוספות השונות לסל", אמר ליצמן.
יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן ציין כי "300 מיליון ₪ לסל הבריאות הם מתחת למינימום הנדרש על-מנת לענות על צרכי האוכלוסייה".
חבר הנהלת ארגון צרכני בריאות, מידד גיסין אמר כי "השאיפה להקטין את שיעור ההשתתפות ברכישת תרופות מבורכת אך לא יכולה לבוא על חשבון סל התרופות. להיפך, יש להגדיל ב- 2% בשנה את סל הבריאות לאחר החזרתו לרף הקודם של 450 מיליון ₪".
יו"ר האיגוד להמטולוגיה ולעירוי דם, פרופ' עופר שפילברג אמר כי "מי שייפגעו מקיצוץ בסל התרופות אלה החולים הקשים ביותר ".