וכן "שופט יימנע מהביע בפומבי דעה בעניין שאינו משפטי בעיקרו והשנוי במחלוקת ציבורית"
אייל טוען בתלונתו כי "כללי היסוד הבסיסיים של כל שופט בישראל הם מחויבות לשמור את דעותיו הפוליטיות לעצמו ולא להתערב בסוגיות שבמחלוקת פוליטית, בוויכוח הפוליטי כל עמדה לגיטימית, גם אם אינה ראויה. השימוש בדימויים והשוואות במשתמע של היריב הפוליטי כמי שפועל ברוח ערכים ההופכיים ללקחי מלחמת העולם השניה כלומר, ברוח הנאצים, הפכו, לצערנו, לחיזיון נפרץ בשיח הפוליטי בישראל. אולם, הדבר אינו לגיטימי לחלוטין כאשר הוא נשמע מפי נשיאת בית המשפט העליון. הוא לא לגיטימי משני טעמים. ראשית, עצם נקיטת העמדה במחלוקת פוליטית, לגיטימית ככל שתהיה, אינה מעשה ראוי המכבד את נשיאת בית המשפט העליון ואת מעמדה. לנשיאה אסור לנקוט עמדה בסוגיה הנתונה במחלוקת פוליטית חריפה. זאת, גם אם המחלוקת נוגעת למעמדו של בית המשפט העליון ולדרך מינוי השופטים, וגם אם לנשיאה יש עמדה בעניין. נקיטת העמדה מפי הנשיאה עושה דה לגיטימציה לעמדות פוליטיות לגיטימיות של נבחרי הציבור. הנשיאה מגייסת את מעמדה ואת הכבוד שרוכש לה הציבור כדי לרמוס עמדה פוליטית לגיטימית שאינה נראית לה ויורדת בכך לזירת המחלוקת הפוליטית. עמה היא מורידה לזירת המחלוקת את בית המשפט העליון ואת הרשות השופטת כולה, ופוגעת בכך במעמדה וביוקרתה של הרשות השופטת".
בפורום המשפטי טענו כי "הנשיאה מדמה בנאומה, במשתמע, הישגים של יריב פוליטי בעל עמדות לגיטימיות, גם אם שנויות במחלוקת, לתהליך השתלטות הנאציזם בגרמניה, דבר שהובא במפורש כציטוט בשם מקורביה בידיעות אחרונות ביום ו'. עצם השימוש בדימוי היריב הפוליטי לנאצים ולנאציזם אינו ראוי בשיח פוליטי תרבותי. קל וחומר אין הוא ראוי כאשר הוא נשמע מפי נשיאת בית המשפט העליון ביחס לשרים וחברי כנסת שנבחרו כחוק בבחירות דמוקרטיות. ההתבטאות הזאת מערער את הלגיטימציה של המוסדות הנבחרים ואת אמון הציבור בדמוקרטיה הישראלית. האם לדעת הנשיאה הבחירות בישראל דומות לבחירות שהעלו את הנאציזם לשלטון בגרמניה?".
אייל טוען עוד, כי "דבריה של הנשיאה בייניש הן הסתה חמורה כלפי מי שחולקים על הדרך שבה דוגלים חסידי האקטיביזם השיפוטי , זו עמדה לגיטימית. גם שימוע לשופט כפי שנערך בארצות הברית אינו הופך את המציאות במדינה למציאות העלולה לדרדר אותנו לימי גרמניה הנאצית ואפילו לא חקיקת חוק המסיר את רף זמן המינימום הנדרש למי שמועמד לכהן כנשיא בית המשפט העליון, חוק שעשוי לאפשר מינויו של השופט גרוניס. או אף חיוב של רוב של שני שלישים מחברי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כדי לאפשר לבחור את נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים".
התלונה הוגשה מכיוון שבדבריה עברה הנשיאה על כללי האתיקה. המחלוקת הציבורית בענינים אלו הינה עזה ולגיטימית. אין כל סוגיה משפטית בשאלות הנוגעות לחוקים אלו, אין סוגיה משפטית בשאלת מוצאם של השופטים או השכונה שבה הם מתגוררים, הנסיון להתלות בזוטי דברים כדי לגדף ולפגוע בחברי כנסת המבקשים לערוך שינויים כחוק בארגון מחדש של פעולת בית המשפט העליון הוא עבירה בוטה על הכללים ויש למצות הדין עם הנשיאה.