שר הביטחון הציג היום (שני) בפני חברי וועדת חוץ וביטחון של הכנסת סקירה מקיפה בנושא תקציב הביטחון והאתגרים בסביבה האסטרטגית ובזירה הפנים ישראלית.
שר הביטחון הבהיר כי הכלכלה הלאומית צמחה בשנים האחרונות בעיקר בגלל השקט הביטחוני וכי פגיעה בביטחון תגרור אחריה פגיעה קשה ביציבות הכלכלית והחברתית.
"תקציב הביטחון יורד באופן עקבי לאורך השנים- הן ביחס לתקציב המדינה והן ביחס לתל"ג- בעת הזו ונוכח חוסר היציבות באזור, די בעובדה זו לבדה כדי לסיים את הויכוח על הקיצוץ בתקציב הביטחון", קרא ברק.
ביחס לטענות האוצר על עלייה לכאורה בתקציב הביטחון, הציג שר הביטחון נתונים ועובדות המצביעות כי המציאות הפוכה לחלוטין. בהסתמך על נתוני הלמ"ס ומשרד האוצר ציין ברק כי תקציב הביטחון יורד דרמטית ומנגד מתקיימת עלייה מתמדת בשירותים הציבוריים ובתשלומי ההעברה.
נתוני האוצר מצביעים כי בחמש השנים האחרונות תקציבי משרדי הממשלה האחרים גדלו באופן משמעותי ביחס לתקציב הביטחון.
בסקירתו ציין שר הביטחון, "אנו בפני צומת הכרעות חשוב, ובמפגש של אתגרים מהמורכבים שעמדו אי פעם בפני ממשלה וחברי מטה כללי בישראל, "האביב הערבי" שמוקדם עדיין להעריך ולצפות לאן יוביל אותנו בטווח הארוך, אך בטוח הקצר והבינוני נראה כי הוא מכיל מימד גובר של אי ודאות".
בהקשר זה ציין שר הביטחון כי מי שסבור כי נוכח האירועים בעולם הערבי הסיכונים קטנו, אינו חש את המציאות כהווייתה. "רצף האירועים וקצב ההתרחשויות מחייב ערנות, דריכות והיערכות מתאימה מצד מערכת הביטחון ,כשברקע גם חיזבאללה, חמאס ואיראן. בנוסף לכך מתרומם מתחת לפני השטח גל של "דה- לגיטימציה" לישראל- למול האתגרים הללו החלה מערכת הביטחון בגיבוש תוכנית רב שנתית, "חלמיש" והיא מחייבת משאבים וקשב הן בדרגים המקצועיים והן בדרג המדיני", הבהיר ברק.
הוא הדגיש כי במקביל המחאה החברתית המעלה דרישות אמיתיות וחשובות, "חובתה של הממשלה לראות בהן הזדמנות ממשית לשינוי סדר העדיפויות הפנימי וגם במישור זה נדרשים משאבים לטיפול בבעיות יסוד של החברה הישראלית".
הרחבה תקציבית מתונה
לדברי ברק הרחבה תקציבית מתונה ומבוקרת היא הפיתרון לצורך בהעמדת משאבים להתעצמות כשירות ובניין כוח במקביל למתן מענה לבעיות בחברה.
שר הביטחון קרא לפעול בדרך של הרחבה, בעיקר על רקע המיתון העולמי המתקרב לחופי מדינת ישראל. הגדלת הגרעון ב- 0.9 פרומיל מהתוצר הלאומי למשך חמש שנים באופן בו יתווספו בכל שנה כ-7-8 מיליארד ₪ ובסה"כ כ-35 מיליארד ₪ בחמש שנים, תאפשר מתן מענה משולב הן לצרכים החברתיים והביטחוניים.
לדבריו, ההרחבה תאפשר גיבוש חבילה שתחזק את מעמד הביניים והשכבות החלשות. שר הביטחון ציין כי דוח טרכטנברג הוא צעד בכיוון הנכון אך הוא אינו שלם, "אנו חייבים ליצור מצב בו יגדל השוויון בנטל ולהבטיח כי פירות הצמיחה יחלחלו לכל שכבות החברה. דיור בר השגה, חינוך לגיל הרך חינם, הורדת מיסוי עקיף, הוזלה משמעותית של מוצרי יסוד, הורדת מחירי הדלק, החשמל והמים. ההרחבה תאפשר גם התמודדות עם האתגרים הביטחוניים".
ברק הדגיש כי מתווה ברודט ריאלי הינו הכלי האמיתי לשימור היכולת של מערכת הביטחון להתמודד עם אתגרי העתיד מתוך ראייה רב שנתית . הדו"ח הזה בא לעולם לאחר קיצוץ מתמשך בתקציב הביטחון ופגיעה בכשירות ובמוכנות של צה"ל.
שר הביטחון אמר כי האוצר מוביל אותנו לאותה נקודה ערב 2006 בה בעת פקודה - המחסנים היו ריקים, המלאים חסרים, והחיילים לא מאומנים. בניגוד לטענות האוצר, קיים פער של מיליארדים על מנת להגיע לרף ברודט ריאלי.
כיבוד הסכמים כתנאי בסיסי
שר הביטחון עמד על החשיבות הרבה בכיבוד הסכמים והתייחס לנורמות לקויות בעבודת האוצר אשר אינו עומד בסיכומים. לדבריו, ההסכמים שנחתמו עם האוצר וסיכומי ראש הממשלה- אינם מבוצעים.
הוא ציין כי כספים שהאוצר התחייב להעביר למשרד הביטחון אינם מועברים והדבר פוגע בביטחון ובכלכלה, שכן הדבר משפיע על התעשייה, על הרכש בפריפריה ועל אנשי הקבע והגמלאים שהפכו לבני ערובה של פקידי האוצר, המנצלים את חוסר יכולתם להתאגד. שר הביטחון הדגיש בפני חברי הוועדה את האחריות הפיקודית כלפי המשרתים ובעיקר החובה המוסרית שלנו כחברה להוקיר את פועלם ושירותם.
הוא הבהיר כי משרד הביטחון בעד שקיפות ובקרה, אולם מתנגד להתערבות בניהול התקציב. עוד ציין כי משרד הביטחון מחויב לתהליכי חיסכון והתייעלות. שר הביטחון ציין כי מערכת הביטחון מתייעלת באופן קבוע ועקבי, רק לאחרונה פעל השר להעמקת צעדי ההתייעלות.
הביטחון כמחולל צמיחה במשק הישראלי
שר הביטחון ברק הדגיש כי מעבר לחשיבותו של מרכיב הביטחון במישור הלאומי, תקציב הביטחון הינו התקציב הכלכלי ביותר מקרב יתר משרדי הממשלה, "הניסיון לייצר משוואה לפיה כל שקל שניתן לביטחון בא על חשבון דברים אחרים הינו אחיזת עיניים, שכן ללא ביטחון, הכלכלה לא הייתה צומחת, משקיעים זרים לא היו בוחרים להשקיע במדינת ישראל, וכלכלת מדינת ישראל לא הייתה נמצאת במצבה הנוכחי. השקט הביטחוני הוא גורם משמעותי לצמיחה בשנים האחרונות וספק אם ניתן היה לקיים דיון חברתי בקיץ האחרון ללא השקט הזה", אמר ברק.
לדבריו, "הניסיון של האוצר לנכס לעצמו את ההצלחה הכלכלית הינו ניסיון שווא. הכלכלה צמחה למרות האוצר ולא בגלל האוצר".
שר הביטחון ברק עמד על כך כי משרד הביטחון משקיע סכומים גדולים במחקר ופיתוח. השקעות אלה הביאו לכך שישראל הינה מעצמת ייצוא ביטחוני בהיקף של כ-20 מיליארד ש"ח בשנה. מדובר בקטר ממשי למשק כולו ומנוע צמיחה כלכלי משמעותי. היקף המועסקים הישירים והעקיפים בתעשיות הביטחוניות הינו כ -150 אלף בתי אב.
עוד ציין כי בשנים האחרונות הצליח משרד הביטחון להגדיל באופן משמעותי את היקף רכש הגומלין של חברות זרות המוכרות מוצרים למערכת הביטחון. גם נתון זה מייצר מקומות עבודה והכנסות ממטבע זר.
לדברי ברק משרד הביטחון הוא המשרד הממשלתי היחיד המקיים העדפה לרכש במפעלים בפריפריה וקווי עימות.
עוד סיפר כי מדי שנה משרד הביטחון מאפשר לאלפי בני נוער להתנדב לשנת שירות. זאת פעילות חברתית חשובה מאוד ובמסגרתה מגיעים המתנדבים לפינות הנידחות ביותר בחברה הישראלית .
"העובדה שאנו קולטים כיום כאלף חרדים בשנה ומכשירים אותם באופן שמאפשר להם להשתלב בשוק העבודה, גם היא בעלת תרומה להגדלת השתתפות בשוק העבודה,, הוסיף.
בסיום דבריו הדגיש שר הביטחון כי משרד האוצר טועה וככל הנראה אינו מבין את המציאות הכלכלית והצעדים המתחייבים ממנה. קיצוץ בנקודת הזמן הנוכחית ונוכח האתגרים גובל באי תבונה מאקרו כלכלית .
שר הביטחון הזהיר כי מי שסבור כעת כי לא ניתן להגדיל את הגרעון ב- 0.9 פרומיל עשוי למצוא עצמו מול מצב מסוכן בהרבה בה הוא יידרש להרחבה אך בנקודה בה הממשלה איבדה את האמון, כמי ששולטת בפעולותיה, מסוגלת לחזות קדימה את הצמיחה או הירידה בצמיחה לזהות את האתגרים ולהציב בפניהם מענה הולם.