בצאתו הבוקר מביתו בדרכו לכלא מעשיהו שם ירצה שבע שנות מאסר, פנה נשיא המדינה לשעבר לעיתונאים שהתגודדו בסמוך לפתח ביתו ואמר "היום הסתיים מאבק עקוב מדם שנמשך ללא הפוגה במשך חמש שנים. מסע של תסכול וזעם עבורי ועבור כל מכרי. האשמות אינן נכונות, כי הם מכירים אותי".
"ככל שנאבקתי יותר על חפותי כך נלחמו בי יותר. במדינת ישראל מוציאים אדם להורג על סמך התרשמויות בלי עדויות מזמן אמת, בלי ראיות. במדינת ישראל מוציאים אדם להורג לאחר שמנעו ממני להביא ארבעה עדי הגנה מזמן אמת כדי שיעידו בבית המשפט. היום מוציאים אדם להורג לאחר שביהמ"ש המחוזי פסל ארבעה יומנים מזמן אמת של שנת 98' של ארבעה אנשים שונים. מוציאים אדם להורג לאחר שהתקיים המשפט בדלתיים סגורות, גם אם רצו להגן על מישהו ניתן היה לקיים את המשפט בדלתיים פתוחות. מוציאים אדם להורג לאחר שלא קיבלו את עמדת פרקליט מחוז ירושלים שחשב שיש לסגור את התיק הזה. מוציאים אדם להורג לאחר שהאמנתי בתום ליבי באמת שבפרקליטות".
"יום אחד תיחשף האמת. אינני יודע מתי, אינני יודע אם אהיה איתכם, אם זה יהיה איתי או בלעדי. אני חוזר ומצהיר קבל עם ועולם. כל מכרי יודעים שזו אמת: מעולם לא פגעתי באיש. נהגתי בזהירות ובהגינות. נהגתי בכבוד כלפי כל אדם, אישה או גבר, אדם זוטר או בכיר. לא זכיתי במשך חמש השנים ולו לרגע אחד של חסד. לא רחמים אני מבקש מאיש, אלא שלא תלכו עיוורים אחרי פסק הדין. אני מבקש לפחות ברגע הזה שתקראו את מסמכי הערעור. יש במסמכי הערעור, בפרק החסוי שהוגש לבג"ץ ובחומר החקירה את הזיכוי. אני לא צריך להביא ראיות נוספות. הזיכוי נמצא בתיק. יום אחד בוודאי יפקחו עיניכם. המצפון של אלה שעשו את העוול יתעורר ותראו שקברתם אדם חי. אם יש צדק יופע נא מיד אך אם יופיע לאחר מותי ימוגר כסאו לעד".
את דבריו אמר קצב לאחר סערה רבה סמוך לביתו כשעיתונאים, תומכים ושוטרים נדחקו אליו
כבר אתמול הביע קצב באופן נחרץ את בטחונו בחפותו, חפות שאותה הוא מתכוון להוכיח גם מתוך כותלי הכלא. את הדברים אמר לצוות ה'ניו יורק טיימס' שהגיעו לביתו לראיון אחרון, ראיון שסוכם על ידי אנשי הצוות כראיון עצוב וכועס מצידו של קצב.
לקראת תחילת מאסרו פרסמו בניו של קצב מכתב אישי ובו הם מביעים חרטה על שלא עלה בידם לעמוד לצידו ולמנוע את המאסר שאותו הוא מתחיל היום. כמו כן הביעו בניו של קצב אמון בו ובמוסריות שבו, כהגדרתם.
במכתבם כתבו בניו של קצב (כפי שהובא במלואו ב'ישראל היום'):
"אבא יקר, בשעה קשה זו, ביום הקשה בחיינו, כל מה שאנו רוצים זה לבקש ממך סליחה ומחילה. סליחה על שלא עשינו מספיק על מנת שלא להגיע לשעה הקשה הזאת. אמנם ניסינו והשתדלנו, אבל אם רק היינו מתאמצים יותר, נלחמים יותר, ומקריבים (הרבה) יותר - לא היית סובל כפי שאתה סובל היום.
חשבנו שנוכל להילחם ולנצח את המשטרה, הפרקליטות, בית המשפט, ארגוני הנשים, וכמובן - התקשורת, אבל טעינו. בסופו של דבר הם חזקים מאיתנו. במקום שהם יוכיחו את אשמתך, אנו היינו צריכים להוכיח את חפותך, ובכך נכשלנו. אנו יודעים שיש ילדים שבכל מחיר לא היו נותנים לאביהם להגיע למצב שכזה ולסבול ככה, אבל אנחנו, אבא, נהגנו כפי שחינכת אותנו - בהגינות, ביושר, באמונה ותוך שמירה על החוק. אך לשווא. במלחמה הזו היה צריך לנהוג בדיוק ההפך, כפי שהם - הרשויות האמונות על שלטון החוק - נהגו, ועל כך אנו מבקשים ממך סליחה ומחילה.
חשוב לנו שתדע: כילדיך חווינו הרבה מאוד רגעים של אושר וגאווה. מי עוד יכול לספר על הדרך שעשה אביו עד למשרה הרמה של נשיא המדינה, על הגאווה שחש בעת טקס ההשבעה בכנסת ישראל של אביו לנשיא המדינה, ועוד עשרות רבות של רגעים בלתי נשכחים שהיריעה קצרה מלפרטם. אבל כל הרגעים האלה, אבא, לא מתקרבים לתחושת הגאווה שחשנו כאשר ביטלת את הסדר הטיעון שהציעו לך ויצאת להילחם על חפותך. על האמת.
אנו יודעים שהסוף (הזמני!) הוא כואב וטרגי, אבל אם יש בכך מעט נחמה עבורך - אנו גאים בך. אנו גאים בכל מה שעשית עד היום, אנו גאים במוסריות ובערכים שלך. אותם ערכים שאתה ואמא הנחלתם לנו במסירות ובאהבה חסרת גבולות. אז הסר דאגה מליבך - בזכות הערכים האלה והתא המשפחתי הנפלא שבניתם אתה ואמא נדע להתמודד, מאוחדים וחזקים, עם כל צרה שלא תבוא, בדיוק כמו שעשינו עד היום, כי כמו שלימדתם אותנו - המשפחה היא מעל לכל.
אנו נשמור האחד על השני, נשמור על אמא, ומעל לכל נשמור על בבת עיניך - הנכדים. אנו מבטיחים לך, שיהא אשר יהא, שום רע לא יאונה להם. הם יקבלו מאיתנו בדיוק את אותם ערכים ואת אותה אהבה שאנו קיבלנו מכם. אותה אהבה ששומרת עלינו מכל משמר. אבא יקר, אנו בוכים היום בכי מר, כי כואב לנו, והכאב קשה. אבל חשוב לנו שתדע - איננו בוכים לבד. חלקים גדולים מהעם - שאיתם אנו באים במגע יומיומי, כואבים יחד איתנו ובוכים יחד איתנו, גם הם מאמינים לך ומאמינים בך.
שמענו על עשרות רבות של פניות לנשיא המדינה בבקשה לחון אותך לאלתר, ואנו בטוחים שעוד תבואנה מאות פניות נוספות. גם בכך יש כדי לחזק אותנו ולעודד אותנו. חשוב לנו שתדע - איננו בוכים על מר גורלנו, כי גורלנו להיות ילדיך אינו מר בכלל. גורלנו להיות ילדיך הסב לנו עד היום וימשיך להסב לנו עד קץ כל הימים - רק גאווה ושמחה. על כך, אנו גאים בך ואוהבים אותך, לאן שתלך ובכל שתעשה!!!".