"הדיון על תקציב הביטחון לא תורם למדינה"

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר הבוקר כי "המאבק התקשורתי בין משרד הביטחון ומשרד האוצר חייב להסתיים".

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , י"ב בכסלו תשע"ב

ברק וגפני. הבוקר
ברק וגפני. הבוקר
צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קרא הבוקר (חמישי), לשר הביטחון, בדיון של הוועדה בלשכת השר: "למצוא פתרון לגמלאי צה"ל שהפגינו בכניסה לבסיס הקריה הבוקר". גפני אמר עוד כי "המאבק התקשורתי בין משרד הביטחון ומשרד האוצר חייב להסתיים. ארה"ב צופה בדיון הציבורי על השקיפות בתקציב הביטחון והדבר לא תורם למדינה". חברי הוועדה דרשו לראות את חלוקת תקציב הביטחון, ללא כניסה לפרטים: הוצאות שוטפות, שכר, רכישות התקציב המקורי לעומת הביצוע וכו'.

שר הביטחון חזר הבוקר ה', בדיון בוועדת הכספים בלשכתו בת"א, על טענתו בדבר הצורך "לשמור על החופש של משרד הביטחון לנהל את תקציבו. יש שקיפות, אך לא ניתן להתערב ולהחליט במקום שר הביטחון ומנכ"ל משרדו". ברק: "צריך להבין שכל החלטה במשרד הביטחון עד שהיא מתקבלת גם הוצאתה לפועל לוקחת זמן רב. אם נחליט להציב סוללת כיפת ברזל באזור חדש, אזי מהרגע שתתקבל ההחלטה ועד שהמפעל ייצר אותה ייקח לפחות שנה וחצי ובצד השני לא ממתינים". ברק חזר על-כך ש"חוסר השקיפות קיים דווקא באוצר ובמיוחד באגף התקציבים".

מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, אמר ש"תקציב הביטחון מתנהל באופן שונה מתקציבי משרדי ממשלה אחרים. אנחנו מתנהלים באופן רב-שנתי ארוך טווח. אנחנו לא מדברים במונחי תקציב חד-שנתי ועל-כן גם ההשוואה לשאר משרדי הממשלה בעייתית. הדנ"א של משרד הביטחון הוא בעייתי. כשמוטלות עלינו משימות אד-הוק, זה לא אומר שאנחנו מפחיתים אימונים או מפסיקים פרויקטים ורכישות ארוכות טווח". 

שר הביטחון ברק הצהיר, כי "אני אחראי על ביטחון אזרחי ישראל ואני לא מוכן להיכשל ואז לומר שהיו פחות אימונים, פחות חימוש, כי לא קיבלנו אישור מאיזה פקיד. אם ניתן לאוצר את זכות הווטו על החלטות משרד הביטחון הדבר ישפיע ישירות על פגיעה בביטחון המדינה. אני רוצה שתקציב הביטחון יהיה ריאלי, כלומר שברגע שיש התייקרויות הן נלקחות אוטומטית בחשבון". 

ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), תקף את נציגי משרד הביטחון, "אתם לא מיישמים את החלטת הממשלה לפיה עליכם להעביר דיווח מפורט למשרד האוצר ולוועדה המשותפת לתקציב הביטחון על כל שינוי תקציבי מעל 30 מיליון ₪".

אריאל אמר למנכ"ל משרד הביטחון: "אתם עוברים על החוק באופן קבוע. לא ניתן להסתפק באמירה שזהו הדנ"א של המשרד. ניתן לדווח לאוצר ולוועדה המשותפת דבריו כגון: "השתנו הנסיבות ועל-כן אנחנו מעבירים תקציבים מכאן לכאן. אל תפקרו את הדיווח של הסעיפים התקציביים ל- 5 מיליון ₪ כמו בבריאות, שזה גם חיים. אבל לפחות תקיימו שקיפות ברמה של עשרות מיליוני ₪. לא היתה ביקורת מיסים במשרד הזה אולי עשרות שנים".

ח"כ רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): "אני מבינה את הצרכים הביטחוניים ואת האתגרים שלפנינו, אך יש להפנים שהמחאה החברתית בקיץ האחרון היא 'יום כיפור' החברתי של ישראל". אברהם אמרה ש"על ראש הממשלה היה להגיע לכאן במקום לקיים ישיבה מקבילה ולומר לוועדה שהוא הולך על הגדלת תקציב הביטחון וזה יהיה על חשבון טרכטנברג במקום להמשיך בהתכתשות התקשורתית הזאת סביב תקציב הביטחון. צריך לקחת בחשבון שהגדלת תקציב הביטחון תהיה בבחינת הניתוח הצליח והחולה מת אבל לפחות שיאמרו לנו את האמת מה מתכוונים באמת לעשות".

ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי): "כמנכ"ל משרד לשעבר, אני לא מבין מדוע אתה לא יכול לעדכן לפחות על שינויים שביצעת. לא הבנתי מה השוני בין משרד הביטחון לשאר המשרדים, שהרי קיימת סמכות להעביר תקציבים בין סעיף לסעיף ללא אישור של אף פקיד באוצר". אורלב  קבל על היעדרות אנשי האוצר מהדיון. "לא יתכן שכל פעם אנחנו שומעים נציגים במקום ששני הצדדים יציגו לפני הוועדה בו-זמנית את הסוגיות השנויות במחלוקת. באופן הזה שהדברים מתנהלים אנחנו לא נקבל תמונה שלמה".

אורלב הוסיף, ש"הוועדה צריכה לקבל הסבר כיצד ציפו להוציא את דו"ח טרכטנברג לפועל, שכן טרכטנברג דיבר על קיצוץ לצורך תקצוב מטרות חברתיות שאני אגב תומך בהם. אני מהדור הישן אז אני חושב שיותר חשוב מסוג המטוס, סוג הטייס". אתם פוגעים במי שתורמים בביטחון ישראל – בישיבות ההסדר ובמכינות.

ח"כ מגלי והבה (קדימה): "הממשלה התחייבה על טרכטנברג שתשיג את התקציב. אין צורך לפגוע בביטחון שייקחו מההסכמים הקואליציוניים". והבה קרא גם הוא לקיים ישיבה משותפת של הוועדה עם שרי הביטחון והאוצר.

ח"כ ציון פיניאן (ליכוד) דרש משר הביטחון לספר לוועדה היכן מתבצע החיסכון בתקציב הביטחון. פיניאן: "אם הכל כל-כך טוב ויש שקיפות, אז למה הטענות על היעדר שקיפות, למה אנחנו לא מקבלים מושג אמיתי שיאפשר לנו לדעת מה נכון לעשות בשלב זה?".

ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) קבלה על קיום הישיבה בת"א ולא בכנסת. לדבריה, "לא נאמר כאן שום דבר חשוב ובעל משמעות שיכול לתת לי כלים לבחון באמת ממה ניתן לקצץ וממה לא. הישיבה הזו לא תרומת לנו כמייצגי האינטרס הציבורי"גפני: "בסוף ההכרעה תהיה על-ידינו, אפילו לא ע"י ועדת חוץ וביטחון. אני לא מקבל לא את דברי שר האוצר ולא את דברי שר הביטחון. אם אתם לא מצליחים ליישב את המחלוקת תפרקו את הממשלה ותלכו לבחירות. מהישיבה". גפני חזר על-כך שמטרת הישיבה הינה הכנה לקראת ההכרעה – כיצד לממן תוספות לצרכים חברתיים אם בכלל".

ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון, תא"ל ראם עמי-נוח, הסביר חלק מטענת משרד הביטחון כנגד תחשיב בנק ישראל. לדבריו, במשרד מעריכים ש"תחשיב הבנק אינו לוקח בחשבון משימות נוספות על מערכת הביטחון כ: עלויות בעקבות עופרת יצוקה, הקמת גדר מערבית, תשלומים לאלמנות שנישאו מחדש, מענקים לאלמנות מילואים, מיגון מטוסי נוסעים, הקמת טייסת כיבוי (עורף), ביטול מבחן ההכנסה להורים שכולים ועוד".

ראש חטיבת תכנון באגף תכנון, תא"ל גיא צור: "אנחנו נעמוד בכל אחד מסעיפי ההתייעלות שהמתחייבים מדו"ח ברודט ונעמוד ב- 30 מיליארד ₪ של התייעלות".

חשב משרד הביטחון, צחי מלאך, נקרא לישיבה בעקבות דרישת חברי הוועדה. מלאך נדרש ע"י גפני וחברי הוועדה "להפריך את השמועות על חוסר שקיפות".

לדבריו, "אני איש האוצר מאגף החשב הכללי. ההבדל שיש בין המשרדים למשרד הביטחון: בגדול נעשות שתי פעולות בכל המשרדים: 1. בקרה: פעולה שנעשית בזמן אמת ולא מאפשרת להוציא כסף ללא אישור . 2. ביקורת: בדיעבד. במשרד הביטחון אני מבצע בקרה ובצבא אני מבצע ביקורת. במשרד הביטחון החשב מבצע את הבקרה בזמן אמת – שחלוקת השכר תואמת את ההסכמים עם הממונה על השכר בצה"ל אני לא מבצע בקרה רק ביקורת על מה שכבר נעשה. מידת האפקטיביות אינה מספיקה. בעניין התקציב של משרד הביטחון – חייב להיות חופש פעולה לביצוע פעולותיו. תקציב ההתקשרות שונה מהתקציב שהכנסת אישרה. שונה בארגון וגם בהיקף. אבל יש הגיון מאחורי הסידור הזה, כיוון שאם נזרים יותר מאשר התקציב שאתם הזרמתם, ניתן לבצע 100% מהתקציב שאתם אישרתם.    במשרדים אחרים לא מגיעים לביצוע מלא של התקציב, כי אסור להתקשר יותר מן התקציב שאושר ע"י הכנסת. במשרד הביטחון, יש פעולות שהן כאילו יותר מוגדלות אך לא בתקצוב, על-מנת להגיע ליכולת ביצוע של 100%, כלומר, שנהיה מסוגלים להתקשר בהיקף מלא של התקציב". המחלוקת היא רק על היותי שותף בניהול הסיכונים של המשרד יחד עם ראם עמי-נוח בגלל השיטה שעשויה לאפשר חריגה מהתקציב.

חברי הוועדה נדהמו מדברי מלאך וראו באופן חיובי את שאיפתו להיות שותף בניהול הסיכונים של משרד הביטחון, עקב האפשרות לחריגות תקציב. 

שר הביטחון ברק זעם על התפתחות הדיון ואמר שמקור המחלוקת נעוץ בטענת שר האוצר שמשטה בציבור ובחברי ועדת הכספים. לדבריו, השר רומז ש"חוסר הבקרה כפי שציין מלאך, משפיע על בזבוז תקציבים, כפי שהדבר נעשה בשאר משרדי הממשלה".