פעיל הימין והמשפטן איתמר בן גביר תוקף את מערכת המשפט וקובע כי התנהלות חלק מהשופטים והפרקליטים בשבוע האחרון מזכירה את ההתנהלות בתקופת גירוש גוש קטיף. בן גביר ליווה השבוע בבתי המשפט את עצורים שהקימו מאחז על גבול הירדן וזכו לייצוג משפטי מעמותת חוננו.
כזכור בית משפט השלום בירושלים הורה על שחרור העצורים בתנאי הרחקה מהמקום למשך 90 יום אלה שנציגי המשטרה הגישו ערר על המעצר.
בן גביר מספר כי בדיון שהתנהל בפני השופט אריה רומנוב השתנו הכללים. "ראשית השופט רומנוב קבע את הערר תוך חצי שעה בשעת ערב מאוחרת. כמה ימים לפני כן אותו שופט קיבל בשעה 17:00 בערב ערר של נערה עצורה וקבע כי הדיון יתקיים יום למחרת בשעת הצהריים אך פתאום אותו שופט פועל בצורה הפוכה וקובע דיון בזק דבר שנראה מחשיד. זאת ועוד, במשך כל הדיון השופט רומנוב התנהל בצורה שנויה במחלוקת . הוא התעלם מהעובדה שבערר המשטרה טענה כי היא מבקשת מעצר עד לתום ההליכים אך בדיון בבית משפט השלום לא הזכירו דבר. הוא התעלם מהחלטת שופט השלום כי פעולות החקירה לפי המסמך שהוגש לו יכולות להעשות כאשר החשודים משוחררים והוא הסכים לקבל מכתב של המחט בגזרה שציין כי הירדנים כעסו על המפגינים, למרות שאין אח ורע למסמך כזה שמוגש ישירות לשופט כאילו מדובר במכתב אישי".
בן גביר מציין כי השופט רומנוב נחשב בעברו כשופט הגון וראוי, " דווקא בשל כך ולאור העובדה שבהיותו שופט שלום דאג רומנוב לזכויות אדם יש בליבי חשש כבד שהייתה השפעה ללחץ הציבורי ולעליהום התקשורתי על נוער הגבעות"
לטענת בן גביר רומנוב לא לבד, "בימים האחרונים יש יותר ויותר שופטים שנכנעים ללחץ ונעתרים לבקשות המשטרה שלא היו מתקבלות לפני כשבוע . מדובר בחשד לעבירות שמבלי לזלזל בהן אינן חמורות. חיתוך גדר, הפרת צו שטח צבאי סגור או היזק לרכוש, הן עבירות שעד היום מקובל שאין בעניינם עילת מעצר אך פתאום יש שופטים שמשנים את המדיניות בדיוק כפי שקרה בגוש קטיף".
בן גביר מציין, כי נותרו אמנם לא מעט שופטים שגם היום לא מוכנים לרקוד לפי החליל של המשטרה והפרקליטות ומדגישים בפני השוטרים שהאווירה הציבורית היא לא עילה להארכת מעצרים או לשחרור בתנאי הגבלה דרקוניים, ואולם לדעתו אין ספק כי הלחץ עושה את שלו, ויש להצטער שמערכת המשפט לא למדה את הלקח מגוש קטיף, "גם בימים של לחץ ועליהום אסור לשופטים להתנהל כאילו הם עובדים אצל המשטרה או הפרקליטות. שופט צריך לשפוט על פי סדר הדין הפלילי. לא לפי הכותרת שראה בעיתון הארץ".
מהנהלת בית המשפט נמסר כי "העררים הוגשו בעת שהשופט התורן היה מצוי בבית המשפט. בהתאם לנסיבות נקבע מועד הדיון לאותו ערב. איש מהפרקליטות לא פנה לבית המשפט בנושא הנדון."